גדי חגי

גדי נולד ב- 28 בנובמבר 1950 בקיבוץ עין השופט לזוג הורים ציוניים שהגיעו מארה"ב ליישב את המדינה. מגיל שלוש הראה כישרון על בנגינה על חליל, כאילו נולד איתו בפה. 

גדי התחנך בתרבות הקיבוצית של השומר הצעיר והתגייס לסיירת שקד, שם חווה את טעם הקרב והבין שהמלחמה והאלימות גדולים עליו ושהוא חייב להמשיך לנגן. הוא נבחן באודישן לתזמורת צה"ל והתקבל כחלילן ראשון בתזמורת. 

לאחר מספר שנים שגר בארה"ב והתאהב במוזיקת הג'אז, חזר לקיבוץ ושם פגש את ג'ודי כאשר הגיעה להתנדב בקיבוץ. גדי וג'ודי התאהבו זה בזו והחליטו לצאת למסע בארץ עם להקת "ברית הג'אז" שהקימו וחיו חיים של מוזיקה, אומנות וחופש.
לאחר שהבינו כי לא ניתן היה להתפרנס מהלהקה ולגדל ילדים, החליטו לעבור לקיבוץ ובשנת 1994 הגיעו לקיבוץ ניר עוז, שם גידלו את ארבעת ילדיהם. 

גדי למד בבית הספר לבישול, תדמור, והיה לשף הראשי בקיבוץ. אהב ספורט ובכל בוקר התמיד לצאת להליכה עם אהובתו, לרכב על אופניים ולשמור על תזונה בריאה וגוף בריא. 

בשנות ה-80, גדי הקליט את השיר “Big Man” המדבר על זוועות מלחמת לבנון הראשונה ועל תחושת חוסר האונים בשדה הקרב כאשר מילותיו היו: 

“Here in the field, we are full of fear, people are dying, and birds aren’t flying”.

חייו של גדי נקטעו בבוקר השבעה באוקטובר, בשדות הקיבוץ, כאשר מרצחים לקחו את נשימתו האחרונה, וחטפו את גופתו יחד עם גופתה של ג'ודי אהובתו לרצועת עזה. לאחר 608 ימים בשבי, גופותיהם הוחזרו במבצע חילוץ של צה"ל והשב"כ. לניר עוז יחסרו צלילי נגינתו של גדי וריחות המרקים של גדי.

המסר של גדי לכל מי שקורא את הדף הזה ושומע מעט על חייו הוא "חיה את חייך כאילו זהו יומך האחרון, אך למד כאילו תחיה חיי נצח". כאשר הוא כתב את זה ביום שישי ה- 6 באוקטובר.

אבא שלנו, אנחנו אוהבים אותך וזוכרים אותך תמיד. אתה תמיד מלווה אותנו.

בן 72 במותו. 

יהי זכרו של גדי ברוך.