יוסי נולד ב- 18.1.1958 בחולון. בנם של יהודית לוי ושלמה והב ז"ל.
בחולון הצטרף יוסי לקן "השומר הצעיר", ובמסגרת הנח"ל הגיע לקיבוץ בית ניר. שם פגש את אסטלה, שהגיעה ארצה מארגנטינה במסגרת תוכנית "אתגר". השניים נישאו ב- 1981 והתגוררו בעיר חולון, שם נולדו ילדיהם שחר ונטלי. בשנות התשעים החליטו לעזוב את העיר והתקבלו לחברות בקיבוץ ניר עוז, שם נולד בנם עומר.
יוסי עבד שנים רבות כנהג וחבר ב"אגד". הוא אהב את נופי הארץ ומורשתה, אהבה ששותפים לה חבריו בשלוש קבוצות, שהוביל בכל שבת באופנועי סוזוקי V-Strom וכן, קבוצת חבריו למילואים ואת קבוצת "שחר", חבריו מהנח"ל. בטיולים אלה הקפיד לבקר באתרי הנצחה למלחמות ישראל.
בניר עוז עבד יוסי בענפים שונים, ובכולם בלטו החריצות וההתמדה – החל בגידולי השדה, ניהול ענף הלול שנים רבות, בכהונה כרכז קהילה, כאקונום ובשנים האחרונות כשניהל בהצלחה רבה את "מיקרוגיל" – מפעל לייצור אבקת גיר.
יוסי צילם תמונות מדויקות ויפהפיות, המעידות על רגישות ועל אהבה לנוף ולאנשים.
הרבה תארים מתאימים ליוסי: טייל, צלם, רוכב, מספר סיפורים, ידען, איש משפחה מסור ועובד חרוץ. אבל מה שחשוב הוא שעשה הכול במלוא הקיטור ובאהבה גדולה, בעיקר לאנשים. כל מי שנגע בעולמו הפך לחבר אמת.
יוסי אסף סביבו אין סוף אנשים טובים, וכולם נדבקו בתשוקה המלאה שלו לכל מה שעשה.
המשפחה שהקים עם אסטלה, הילדים שחר, נטלי ועומר; והנכדים נגב, רותם ונֹֹח – כולם יתגעגעו למגע ידיו ולחיבוקיו.
ב- 7 באוקטובר, עשה יוסי כל שביכולתו לעצור את המחבלים מלהיכנס לממ"ד, בו שהה עם אשתו. התחולל קרב יריות בין יוסי והמחבלים, שבסופו נרצח.
יוסי נטמן בקיבוץ בית גוברין.
בן 65 במותו.
יהי זכרו של יוסי ברוך.
