יאיר נולד ב־ 29.9.1964 באופקים, בתיכון למד בבית הספר החקלאי מקווה ישראל, שם רכש את האהבה לאדמה. יאיר התגייס לנח"ל המוצנח, ובמסגרת גרעין "השומר הצעיר" הגיע לקיבוץ מגן, בו היה חבר משנת 1983 ועד המעבר לניר עוז בשנת 1996.
בניר עוז עבד בהשקיה בגד"ש. במהלך השנים עבד כמנהל משק חקלאי במספר קיבוצים, ובשנים האחרונות עבד במוסך בקיבוץ עלומים.
בכל מקום שאליו הגיע התאהבו בו מייד. האיש בעל העיניים הירוקות, החיוך הביישן והצ'ארם. יאיר, שכולם קראו לו יאיא, היה שילוב של צניעות, פשטות, אהבת אדמה, שמחת חיים, צחוק מתגלגל ושקט ורוגע (לכאורה). רק מי שהכיר אותו ממש ראה את הסערה הפנימית.
ילדיו, שיר, אור ויגיל, היו מרכז חייו, הוא צחק, השתטה, הקשיב למוזיקה ואהב להיות איתם, הקשיב להם, חינך אותם על פי ערכיו והתגאה בהם מאוד.
בעל גוף צנום ואתלטי, אוהב שמש, ים ובירה, מוקף בחברים. רגיש וטוב לב, תמיד נכון לעזור, אוהב לארח ונותן תחושה של "הבית שלי – שלך". יאיר אהב סדר וניקיון, וביתו היה תמיד מצוחצח.
ביתו בקיבוץ היה מבצרו.
המבצר נפרץ בשבעה לאוקטובר, והוא נחטף ממנו כשהוא ירוי ופצוע עם בת זוגו מירב טל.
משפחתו של יאיר – ילדיו, אימם, בת זוגו, הוריו ואחיו – המתינו המתנה מורטת עצבים, לב ונפש במשך 614 ימים. גופתו חולצה ביוני 2024 במבצע צבאי והושבה ארצה. הוא נטמן בבית העלמין בקיבוץ ניר עוז.
בן 59 במותו.
יהי זכרו של יאיר ברוך.
