משפחת סימן טוב

יהונתן (ג'וני) סימן טוב

בן 36 | 1987- 2023

יהונתן נולד בקיבוץ ניר עוז ב- 15.5.1987, בנם הצעיר של קרול ופרדי סימן טוב, אח לקורן, עמית ורנה. ילד יפהפה, זהוב שיער ותכול עיניים, עם לב ענק, חיוך מאיר ואנרגיות טובות תמיד. ג׳וני גדל להיות עלם חן, אוהב ואהוב. לאחר שנתיים של לימודי עתודה (י"ג- י"ד), התגייס לשירות צבאי ביחידה מיוחדת ובתפקיד משמעותי, שם הכיר את תמר קדם בחירת ליבו. לאחר טיול ברחבי העולם, הם בחרו יחד לחזור לחיות בקיבוץ, ולהקים בו את משפחתם. יחד יצרו את ילדיהם המתוקים, התאומות ארבל ושחר והבן המקסים עומר פרדי. הם היו ילדים מיוחדים והורים מופלאים, כאלו שהכל נראה ״קטן עליהם״, בשקט ובנחת ובכל כך הרבה צחוק, אהבה וקלילות, גדלו להיות משפחה לתפארת. מעוררי השראה וגאווה. 

ג'וני חי כל חייו בקיבוץ, נשם ואהב את הטבע, את השדות, את הקיבוץ ואת האנשים שחיו בו – מגדול ועד קטן. היה אח קרוב לאחיותיו ובן מסור ואוהב לאימו. 

בן קיבוץ "של פעם", כזה שמעורב ומתנדב לכל דבר ותמיד בשמחה ובאהבה גדולה. ביום העצמאות – על המנגל הקיבוצי; בשבועות – מארגן ועובד על התערוכה החקלאית, כל שנה עם עיצוב מפתיע של חבילות הקש; נוכח ומחיה את הפאב הקיבוצי בכל שבוע; בסוכות – בעפיפוניאדה מארגן ודואג שהשדה יהיה מושקה כדי שלא יהיה אבק. תמיד נענה לכל בקשה ושמח לעזור בכל הזדמנות. קיבוצניק אמיתי. 

ג'וני הוא איש אדמה ושמיים, אוהב אדם עם לב ענק. איש אדמה שנהנה, התרגש והעריך כל יום בשדה. עם הכלבים על האוטו ובקבוק מים גדול יצא בכל יום באהבה להתחבר לשדות שאהב כל כך. איש שמיים, כזה שהרגליים שלו בקרקע אבל הראש בעננים, בשקיעות, בזריחות, בציפורים, בכוכבים, בליקויי החמה, בירח ובתחנות החלל העוברות בשמיים מעלינו.

אוהב אדם, כזה שכל מפגש איתו הוא איכותי ומיוחד. לא ויתר לעצמו אף פעם ובשום מצב על פגישה עם משפחה ועם חברים; ידע להעריך וליהנות מכל מפגש, ותמיד בחיוך רחב על הפנים ובחיבוק חזק. המנגל עבד אצלו שעות נוספות, ותמיד יצאו ממנו מטעמים מלאים באהבה. בירה, כוסית וויסקי, או קפה עם פתי בר… העיקר להיות יחד. הנתינה הייתה חלק מהווייתו הקיומית, ממש איש ה״כן״. הפרטנר המושלם לכל עניין. היה לו חוש הומור מיוחד, צניעות אמיתית, שטותניקיות סקרנית של ילד ואין סוף סבלנות. היה מוכשר ויצירתי, חכם ומעשי. ידע לשמוע רעיון, מחשבה או משימה, ולמצוא את הדרך להוציאה לפועל. 

ג׳וני, היית אדם נדיר ואדיר. אח מושלם, כזה שמבין בעיניים ויודע מיד אם זה הזמן לחיבוק, חיוך, ישיבה טובה, סטירה, או שקט ביחד עם מוזיקה טובה. היית חבר אמיתי, בן דואג, בעל תומך ואוהב ואבא מהסרטים, כזה שכולם רוצים שתהיה שלהם. היית כמו מלאך אורח, שבא לביקור לזמן קצר מדי בעולם הזה שלנו, כדי לפזר לכל עבר את אבקת הקסמים המיוחדת שלך.

היית העבר, ההווה והעתיד שלנו. עכשיו אתה רק בעבר, וזה כואב עד כלות. 

תודה לך, ג'וני, על מי שאתה בשבילנו. תודה על שזכינו לחיות לידך ואיתך ולהנות מרגעים משותפים, משמעותיים, מיוחדים ומצחיקים כל כך. תודה על החיבוק הגדול, על העיניים הטובות והבוהקות מאור ועל האהבה שנבעה ממך בכל רגע.

חזרת בגיל צעיר כל כך, צעיר מדי, לאדמה שכל כך אהבת.

אוהבים, כואבים ומתגעגעים אליך בכל רגע, בכל דקה.

אנחנו

יהי זכרך אהבה

 

תמר (שרה) קדם סימן טוב

בת 35 | 1988- 2023

תמר נולדה בירושלים ב־29.5.1988, בתם האמצעית של ראומה וגדי קדם, אחות לנועה ומאיה. אמא לתאומות ארבל ושחר ולעומר הקטן, ובת זוגו של יהונתן ("ג'ון ג'ון"). אשת חינוך, שחלמה בגדול והגשימה בגדול. 

תמר גדלה והתחנכה בירושלים, למדה בגימנסיה העברית והייתה פעילה בתנועת הצופים. בצבא שירתה ביחידת מודיעין והייתה האישה הראשונה בתפקידה. שם הכירה את ג'ון, שלימים היה לבעלה.

תמרי אהובתנו, התהלכה בעולם בחיוך גדול ובעיניים צוחקות, באהבה ובקלילות. היא הייתה בת ואחות מסורה, אמא מופלאה ומעוררת השראה, נכדה אוהבת, הדודה שהכי כיף להיות במחיצתה בת זוג תומכת וחברת אמת. אשת חינוך בכל נימי גופה, עוצמתית, יזמית, אמנית בנשמה עם ידיים ואצבעות שיכולות הכל! כל מה שנגעה בו הפך זהב. אופטימית מושבעת עם יצירתיות אין קץ בכל תחום. היא האמינה שלכל בעיה יש פתרון, ואיתה באמת הכול הרגיש אפשרי, פשוט ומלא תקווה.

בגיל 20 הגיעה לניר עוז והייתה לחלוצה בדורה. במהרה קשרה את חייה בחיי הקהילה בקיבוץ ולקחה חלק ביוזמות ופרויקטים קטנים כגדולים – הובלת צוותי חגים, עפיפוניאדה, פרויקט חצר גן תות, חידוש היד־שנייה ועוד. המרץ, היזמוּת, הרצון לעשות ולהשפיע היו טבועים עמוק בנפשה. תמר וג'ון נישאו על מדשאת הכדורגל בקיבוץ בחתונה שמחה ומלאה חברים, משפחה, אוכל טוב ומוסיקה. השדות, המרחבים הירוקים ושבילי הקיבוץ היו לחלק בלתי נפרד ממי שהייתה ומהמשפחה האהובה שהקימה. 

חינוך ומנהיגות היו חלק משמעותי מהיומיום של תמרי, כבר מגיל צעיר. לאורך השנים ובכל תפקיד שמילאה הייתה לדמות מעצבת ומשפיעה עבור תלמידיה, חניכיה והשותפים שלה לדרך. בגיל 25 הקימה יחד עם משפחת דקל חן את כפר הנוער "ביכורים" למצוינות במוזיקה ובאמנויות, וניהלה אותו בשנותיו הראשונות. בהמשך הייתה ממקימות פורום האמניות "הגילדה", וממובילי הקמת "לב הנגב" – בית ספר היער הראשון במועצה האזורית אשכול. במקביל ליוותה בתי ספר מטעם הקרן לעידוד "יוזמות בחינוך"והנחתה בתוכנית "עתידים" להכשרת מנהיגות צעירה ברשויות המקומיות.

בשנת 2023, כשהיא בת 35 בלבד, תמר החליטה להתמודד לראשות המועצה מתוך רצון ליצור עתיד משותף טוב יותר. היא הקימה 'תנועת תושבים' וניהלה את מסע הבחירות בצורה פורצת דרך, אמיצה וחודרת לבבות, וחרטה על דגלה: ״יחד יוצרים עתיד משותף״, ״התקווה מדבקת״ ו״טוב משותף״ — מסרים שבהם האמינה בכל ליבה ונגדעו באותה שבת. 

תמרי שלנו, כל מי שהכיר אותך זכה, ומי שלא – הפסיד לנצח.  

תודה על כל מה שלימדת אותנו והענקת לנו: חיוּת, רגעי צחוק, אהבה ושמחה. את ההשראה, היופי והאור. 

מתגעגעים עד אין קץ ואוהבים בכל ליבנו,  כל רגע, כל נשימה. מקווים שאורך הגדול ימשיך להראות לנו את הדרך.

המשפחה

תמרי הופקרה ונרצחה יחד עם ג'ון בעלה וילדיה האהובים ארבל, שחר ועומר ב-7 באוקטובר בביתם שבקיבוץ 

כולם נקברו באדמת ניר עוז

 

ארבל סימן טוב 

בת חמש וחצי | 2018 – 2023

ארבלי (בֶֶּלַַה) שלנו, אחות בכורה, תאומה לשחר. ילדה נהדרת שלנו בת חמש וחצי עם קוקו שחור וארוך, חכמה ונבונה, עם לב ענק, צחוק מתגלגל ועיניים טובות ושובבות.

הגוף הקטן שלך ידע תמיד להחזיק טונות של אנרגיה, נחישות, שטותניקיות, כריזמה ועוצמה, יחד עם הרבה רגישות, חום ואהבה.

ילדה שמחה, עם מבט חוקר, שובב וסקרן. ידעת להנות מכל דבר שפגשת בדרך. . אהבת לרקוד, להתפלש בבוץ, לטפס, לשיר ולשמוע מוסיקה, לרוץ ולהשתולל. אהבת לבלות עם המשפחה ולטייל,לצלם, להצטלם ולעשות פרצופים מצחיקים עם אמא בסלפי. אהבת לאכול גבינה צהובה וענבים, לצאת לשדות עם כל המשפחה, ולעזור לכל מי שנתקלת בו בדרכך. היית ותישארי שילוב מדהים של אמא תמרי ואבא ג'ון.

בֶֶּלי שלנו, מילאת את חיינו באהבה, אנרגיה, צחוק ושמחה, לזמן קצר מדי.

מתגעגעים ואוהבים בכל רגע ובלי הפסקה.
המשפחה

 

שחר סימן טוב 

בת חמש וחצי | 2018 – 2023

שַַׁחַַרוּנִִי (שַַׁחַַרוּתִִי), בובה שלנו, אחות תאומה לארבל. ילדה אהובה, בת חמש וחצי, זהובת שיער, רכה, יצירתית, חכמה ונבונה, עם צחוק מתגלגל והרבה שמחה בלב. 

בעיניים הטובות והסקרניות שלך, ידעת תמיד לעמוד על שלך בדרכך הייחודית והמקורית. ילדה רגישה ואוהבת, ילדה של משפחה וחיבוקים. אהבת את הטבע ולהחזיק פשפשי אש בידיים, לרוץ, לרקוד ולהשתולל אבל גם למצוא לעצמך פינות של שקט. אהבת שמלות עם פרפרים וגם לרכוב על אופניים, לשחק כדורגל, לבלות בבריכה, לשחק עם בני הדודים ולטייל בשדות. אהבת  לצייר ולפסל כמו אמא תמרי וליהנות ממוזיקה כמו אבא ג'ון. והכי הכי – אהבת שוקולד.

שַַׁחַַרוּתִִי שלנו, מילאת את חיינו באהבה, בסקרנות, בשמחה ובצחוק , לזמן קצר מדי.

מתגעגעים ואוהבים בכל רגע ובלי הפסקה.

המשפחה

 

עומר פרדי סימן טוב 

בן שנתיים ושלושה וחצי חודשים | 2021 – 2023

עוֹמֶֶרִִיקִִי (עוֹמי) הקטן והמתוק שלנו.

האח הצעיר לארבל ולשחר, ילד קסם, זהב טהור, נסיך עם חיוך ענק ולב אפילו גדול יותר. חכם, עקשן וגם רגיש, עם שיער זהוב גולש ועיניים תכולות ומחייכות. .ילד בן שנתיים וחצי עם נשמה עתיקה ואור גדול סביבו.  

תמיד ידעת להסביר בדיוק מה אתה צריך, גם בלי הרבה מילים. אהבת לצחוק ולהצחיק, לשיר בג'יבריש ולקבל חיבוקים ונישוקים מכל בני המשפחה. הערצת את ההורים שלך, את אחיותיך ואת זוּקוֹ הכלב. אהבת טיולים, לאכול פסטרמה, אורז עם קציצות, ודניאלה. אהבת לשחק כדורגל, לרוץ בדשא ולרכוב על האופנוע שלך ברחבי הקיבוץ. שובב ונחוש כמו אמא תמרי, וילד טבע אוהב טרקטורים מושבע ממש כמו אבא ג'ון.

עומריקו, עומי שלנו, מילאת את חיינו באהבה, בשובבות, באושר ובצחוק – לזמן קצר מדי.

מתגעגעים ואוהבים, כל רגע וכל דקה.

המשפחה

ב־7 באוקטובר 2023, שמחת תורה תשפ״ד, משפחת סימן טוב האהובה שלנו הופקרה ונרצחה בביתה. בשעה 6:29 נכנסו כל המשפחה וזוקו הכלב לממ״ד. ב־9:20 חדרו מחבלי החמאס לביתם, ירו על דלת הממ״ד עשרות כדורים אך לא הצליחו להיכנס פנימה ואז, העלו את ביתם באש. אימו של יהונתן, קרול, נרצחה גם היא באותה שבת בביתה שבניר עוז.

במשך שעות ארוכות קיבוץ ניר עוז הופקר ונשכח. כוחות הצבא הגיעו רק לאחר כתשע שעות, כשאחרון המחבלים כבר עזב את הקיבוץ ובבית כבר לא היה את מי להציל. כל המשפחה נרצחה בממ״ד. זוקו, הכלב, הוא השורד היחיד מהתופת. 

המשפחה כולה נקברה באדמת ניר עוז.