אביב, בן 49, נשוי לליאת ואב לעופרי, נטע ואיה, בנם של תלמה ויוסף ואח ליפתח ורונן. היה מעמודי התווך של קהילת ניר עוז וניהל במסירות ובאהבה רבה את המסגרייה והמוסך החקלאי של הקיבוץ, איש של אדמה, מכונות ואמנות. אביב היה צייר ואמן ויצר עבודות ייחודיות. הוא שילב בין שני העולמות הקרובים לליבו ויצר אמנות מחומרים שונים מעולם הכלים החקלאיים, צייר נופים וטבע על פיסות ברזל, מתכת ופח, יצר, פיסל, וכן רשם ואייר בדיוק ובכישרון רב.
אביב היה איש של אנשים ונהנה מאוד לעבוד בצוות, ראה בחבריו לעבודה אנשים טובים, יצירתיים, יוזמים ועצמאיים שמאד מחויבים אחד לשני ולעבודה ומלמדים אחד את השני כמעט כל יום משהו חדש על תכנון ושיפור מערכות ומכונות.
בזמנו הפנוי אהב אביב לרכב על אופניים בנופי האזור ולבלות עם משפחתו וחבריו הרבים.
כחבר כיתת הכוננות, יצא אביב בבוקר ה-7 באוקטובר להגן על הקיבוץ בעוד משפחתו נצורה בממ"דים. למשפחתו אף שלח הודעה ואמר שהכל בסדר וביקש שישארו בבית. זמן קצר לאחר מכן, נפל בקרב, בעודו נלחם בגבורה מול המחבלים הרבים בקיבוץ. גופתו נלקחה לרצועת עזה ושרידיו הושבו לאחר 614 ימים.
