אלכס, בן 75, אב לבן, מתי, יובל ולי, סב ל-13 נכדים ונכדות, מורה וחקלאי, בן להורים ניצולי שואה, גדל בוורשה ועלה לארץ עם משפחתו כשהיה בן 9. אלכס, איש אשכולות, חכם ובעל ידע כללי נרחב ומרשים, וכן איש אדמה, חקלאי, שאהב את השדות, ניהל את תחום ההשקיה בקיבוץ ולימד דורות של תלמידים בבית הספר האזורי.
אלכס היה נער נבון, סקרן וחקרן שאהב ללמוד ולדעת עוד. בצעירותו הצטרף לתנועת הנוער "השומר הצעיר", ולאחר שירותו הצבאי כחלק מגרעין נח"ל שפעל בניר עוז, החליט אלכס להישאר בקיבוץ ולבנות שם את חייו, אהב מאוד את האדמה ועבד בחקלאות, ובמקביל למד לתואר ראשון בהיסטוריה.
אלכס התעניין בשורשיו, בהיסטוריה ובמורשת היהודית מפולין ולאחר ביקורו במחנה ההשמדה אושוויץ, החליט להקדיש את חייו לחינוך והוראת השואה וליצירת דיאלוג אמיתי וכנה בין היהודים לפולנים. הוא החל לעבוד עם משרד החינוך ועם מוזיאון "יד ושם" והכשיר מאות מדריכי מסעות בני נוער לפולין, הוביל סמינרים רבים לאנשי חינוך, אנשי דת ורבים אחרים שאינם יהודים, עסק בהסברה על החיים היהודיים שהתקיימו בפולין לפני השואה, הרצה על הנושא, כתב מדריכי סיורים לערים בפולין, ובמקביל עבד בחקלאות בשדות הקיבוץ, כחמישים שנה, והיה קיבוצניק גאה.
במהלך 20 השנים בהן עבד כמדריך במוזיאון "יד ושם", הוביל גם תוכנית שבמסגרתה תלמידים מ-120 בתי ספר ישראליים ופולניים נפגשו במהלך טיולי בתי ספר ישראליים לפולין.
השפעתו ותרומתו בתחום המסעות לפולין הייתה משמעותית, הוא היה מומחה מוערך לתרבות פולין ולמערכת היחסים ההיסטורית המורכבת של שני העמים ואף זכה על כך להוקרה, אותות כבוד ופרסים מפולין ומישראל, בין היתר מנשיא פולין לשעבר.
אלכס היה אבא חם ומסור ואיש משפחה למופת, סבא מעורב שקשור לנכדים, אהוב ונערץ.
בבוקר ה-7 באוקטובר, שהה אלכס בממ"ד והיה לבדו בביתו. הוא נחטף לעזה ונרצח בשבי לצד חברי קיבוץ נוספים לאחר 130 ימים. הוא הושב לארץ כעבור 318 ימים.
