אמיתי בן צבי, בנם של שמואל ושפרה בן צבי, נולד בניו יורק ב־13 במרץ 1943. הוא היה הבכור לאחיו אורי ומתי, וגדל בקיבוץ עין השופט. ב־1972 נשא אמיתי לאישה את מירי, ויחד עברו לקיבוץ ניר עוז. שם חיו וגידלו את ילדיהם במשך כמעט 50 שנה.
במהלך חייו מילא אמיתי מספר תפקידים בקיבוץ, ביניהם גזבר הקיבוץ ורכז הקניות. אבל רוב חייו המקצועיים אמיתי היה קודם כל נהג משאית מקצוען.
אמיתי נהג במשאיות כבדות וחרש איתן את הארץ לאורכה ולרוחבה. במסלולי איסוף חלב מיישובי הנגב המערבי, במסלולי פיזור תערובת ליישובי הערבה, ובהובלות הקשורות לצבא. ב־25 השנים האחרונות עסק בעיקר בהובלת גיר ממחצבת כפר גלעדי למפעל הצבעים ״ניר-לט״ שבקיבוץ.
אמיתי נודע בגישתו הרגועה והסבלנית לנהיגה. ילדיו וילדי הקיבוץ חוו עמו נסיעות ממושכות בטריילר, כאשר ישבו לצידו בקבינת המשאית, או בכלי הרכב של הקיבוץ. הוא תמיד הפגין קור רוח וסבלנות על הכביש, תכנן וצפה מראש את מרבית האירועים, ובכך תרם לתחושת ביטחון ורוגע בקרב הנוסעים.
אמיתי היה לוחם בצנחנים ולאחר מכן ביחידות סיור של המודיעין. הוא לחם בלפחות ארבע ממלחמות ישראל, לא כולל את זו האחרונה.
לפני שהיה בן 60 חלה אמיתי במחלת הפרקינסון, שהשפיעה קשות על יכולות התנועה והדיבור שלו. במהלך השנים עבר שני ניתוחי מוח מורכבים, שאפשרו לו להמשיך ולתפקד לאורך יותר מעשרים שנה, למרות המחלה.
אהבתו הגדולה למשאיות, לנהיגה ולדרכים, כמו גם התעניינותו בפיזיקה ובמכניקה, הביאו את ילדיו להגשים לו חלום ילדות ולקנות לו ליום הולדתו ה־60 את סט מודל הרכבות הראשון שלו כמתנה. אמיתי מיקם את מודל הרכבות על שולחן רחב בביתו שבקיבוץ, ועליו בנה והוסיף תפאורה של בתים, גשרים, הרים ומנהרות. במשך השנים הפך המודל למוקד עלייה לרגל עבור רבים מילדי הקיבוץ.
בשעות הפנאי שלו אהב אמיתי גם לרכב על אופניים, ולהקשיב למוזיקה קלאסית שהתנגנה מאוסף התקליטים הגדול שהיה ברשותו, וכן לזמרת יהודית רביץ, שאותה אהב מאוד.
בשנים האחרונות, ולאחר מות מירי אשתו בשנת 2016, שכרו המשפחה והקיבוץ את שירותיו של גליאנור (ג’ימי) פאצ’קו, מטפל סיעודי מהפיליפינים, שעבר להתגורר איתו ולסעוד אותו בביתו. ג’ימי טיפל באמיתי במסירות רבה במשך ארבע שנים, ובין השניים נרקם קשר חזק שאיפשר לאמיתי להמשיך ולנהל שגרת חיים שקטה ורגועה בביתו שבקיבוץ. אמנם לא יכול היה עוד לנהוג במשאית, אך הצליח במידה מסוימת לשמר את חוויית הנהיגה בעת שנהג בקלנועית שלו ברחבי הקיבוץ. ובסופי שבוע, מספר פעמים בשנה, הייתה הקלנועית מתמלאת בנכדים.
בשבת, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. עם תחילת המתקפה נכנסו אמיתי וג’ימי לממ״ד. ג’ימי, ששרד, העיד לאחר מכן כי אמיתי ביקש ממנו להימלט ולהציל את עצמו, אך ג’ימי בחר להישאר לצידו. המחבלים חדרו לבית, נכנסו לממ״ד ורצחו את אמיתי בעת ששכב במיטתו. המחבלים שרפו את הבית על תכולתו וג’ימי נחטף לעזה ושוחרר כעבור 49 ימים במסגרת עסקת החטופים הראשונה.
אמיתי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין שבקיבוץ. הוא היה בן 80 במותו. הוא הותיר אחריו חמישה ילדים, עשרה נכדים ואח, המתגעגעים אליו מאוד.
יהי זכרו ברוך.
