נפל בקרב ההגנה על הקיבוץ
דולב נולד בניר עוז ב־ 12.3.1988. בנם הבכור של יחי ויעל ונכדם של מָָיוֹר ז"ל וחנה, אח לנטע וארבל – ילד יפה תואר, תזזיתי, שובב, שנון, מצחיק, אוהב אדם וחבר טוב. חבריו קראו לו 'המצפן של החבורה', זה שמאחד את כולם, ומהווה אוזן קשבת.
דולב הוא עץ עב גזע, בולט ונדיר, עם יכולות ריפוי. עליו גדולים ופתוחים ככף יד שרק רוצה להכיל ולתת. כזה היה דולב ואלו בדיוק תכונותיו המאפיינות. דולב היה עמוד התווך של המשפחה, ובכל מקום מייד בלט בחיוכו ובאישיותו הכובשת. בעל לב ענק. לב בגודל שני לבבות, ממש כמו שמו: דוּ-לב. לב שרצה להעניק ולסייע למי שהיה זקוק.
הקשר של דולב וסיגל החל כחברות מופלאה שהפכה לאהבת נצח מסוף כיתה ו', בגיל 12. עם סיגל הקים בית בניר עוז ויחד הולידו ארבעה ילדים: רז, יותם ורון – שנולדו בניר עוז – ודור הקטנה, שנולדה תשעה ימים אחרי השבת השחורה, ולא זכתה להכיר את אביה והוא לא זכה להכיר אותה.
ילדיו של דולב היו כל עולמו, ואת כל זמנו השקיע דולב בטיפוח המשפחה. הוא היה אבא מעורב – מחדר הלידה ועד למסיבות סיום, חוגים, טיולים ומשחקים. רצה לתת להם עולם ובית כמו שהיה לו עצמו בקיבוץ ניר עוז, שאותו לא עזב מעולם.
דולב חקלאי מלידה והנדסאי בניין בהכשרתו והיה בו שילוב של ראש יצירתי, ידי זהב ותפיסה מהירה.
בשנת 2016 סיים דולב בהצלחה קורס חובשים ולאחריו החל להתנדב במד"א וב"איחוד הצלה", מהחובשים המתנדבים הבודדים בארץ שפעלו מטעם שני הארגונים.
דולב הגיע לכל קריאת עזרה במהירות, לטפל ולעזור. שבועיים לפני 7/10, נבחר כמתנדב המצטיין של סניף עוטף עזה ב"איחוד הצלה".
דולב, חבר כיתת הכוננות של הקיבוץ, יצא בבוקר שבעה באוקטובר במהירות מהבית להילחם ולהציל חיים – כהרגלו, ללא היסוס, מכוון מטרה, נחוש ובעל תושייה מהשניה הראשונה ועד האחרונה.
דולב וחבריו לכיתת הכוננות לחמו כתף אל כתף מעטים מול רבים במשך זמן רב בשטח הקיבוץ שכה אהבו, בצילן התמידי של שדרות המכנף הנאה והסיגלון, במדשאות ובשבילים בין גינות החברים לבתי הילדים שבהם גדלו ובהם וגידלו את ילדיהם.
תודה דולב שלנו שהיית שם בשבילנו בזמן שהכל קרס
סליחה על שלא הצלחנו לעזור לך
סליחה על שלא היינו אמיצים ונחושים כמוך
סליחה על שאפשרנו למי שהפקירו אותך למותך להפקיר אותך גם לאחריו
אוהבים, מתגעגעים, חושבים ונזכרים מדי יום ביומו.
בן 35 בנופלו.
יהי זכרו של דולב ברוך.
