רועי נולד ב- 20.5.1973 בניר עוז, בן לרות ואברהם, אח לקרן ודוד לאוהד.
רועי, רויו בכינויו, היה חכם ושנון, סקרן בעל זיכרון יוצא דופן. פתוח להכיר אנשים חדשים, נטול מסכות והצגות ודעתן. שיחות עם אנשים שונים שימשו עבורו גשר לחיבור אנושי.
רועי היה אדם חברותי ופתוח, איש של נתינה וקשר אנושי שהגיל לא שיחק עבורו כל תפקיד ביחסיו עם אנשים.
כשאהב משהו, התמסר אליו בכל ליבו והשקיע בו רבות — ספורט, קולנוע ואמנות, האזנה למוזיקה, צפייה בהופעות חיות, רכיבה על אופניים וגינון. תחביב משמעותי נוסף היה הצילום, הוא תיעד כל מפגש, אירוע וחוויה שבהם נכח.
רויו שמר תמיד על קשר חם, עמוק ואוהב עם משפחתו, צבר חוויות משותפות עם אחיינו אוהד, ודאג להוריו.
רועי היה אוהד סדרתי ודומיננטי של קבוצות; "מכבי נתניה" בכדורגל, קבוצת הכדורסל "מכבי תל אביב", ומעל לכל אהד את קבוצת הכדורגל האנגלית "ליברפול". החברות במועדון האוהדים של ליברפול הייתה משמעותית עבורו, והיא היוותה עבורו מקור לחיבור, עניין ושייכות.
חבריו בחוג אוהדי ליברפול סיפרו: "הוא נגע בכל אחד מאיתנו" ומתוך היכרות עימו הם טבעו את הפועל "למנדר": להפוך כל אירוע ולו הקטן ביותר למשמעותי והגדול ביותר, כך רועי חי – לקח בשתי ידיים כל הזדמנות להכיר, ללמוד וליהנות.
רועי עבד שנים רבות כחשמלאי במפעל נירלט ובקיבוץ. הוא פעל מתוך מחשבה על טובת הכלל, תוך הקפדה על בטיחות, והיה זמין גם מעבר לשעות העבודה, מתוך תחושת אחריות ונתינה מכל הלב.
בשנה האחרונה לחייו השלים לימודים בתחום רשתות תקשורת וענן, והיה מלא ציפייה להתחלה חדשה בתחום. הכול נקטע באחת.
בשבעה באוקטובר 2023 רועי היה בביתו שבקיבוץ ניר עוז. גם ברגעי האימה שלח הודעות ועדכונים בקבוצות חברים ובפייסבוק. הפוסט האחרון ששלח באותיות גדולות:
"זה בזיון סוכות שלנו, רחמים לא ידע"
רועי נרצח ונמצא על הדשא שלפני ביתו כאשר ביתו עולה בלהבות, בעוד הוריו, אחותו ואחיינו נחטפו לרצועת עזה.
רועי נטמן בקיבוץ מצר ללא משפחתו הגרעינית. כשאביו אברהם ז"ל הוחזר לקבורה בארץ נקבר שוב לצידו של אביו, בבית העלמין בניר עוז.
רויו שלנו, אוהב אדם וחבר אמת, קיבוצניק שנפשו נדדה אל מעבר לאופק.
סקרן, רב גוני וצבעוני, אוהד מושבע ודעתן.
נישא אותך עמנו לכל מקום.
בן 50 היה בהירצחו.
יהי זכרו של רועי ברוך.
