איציק נולד ב- 1.7.1955, בתל אביב וגדל בבת ים עד אחרי שירותו הצבאי. ילדותו התאפיינה בעיקר במשחק הכדורגל – איציק היה הכוכב של כל משחק, בכל מקום בו שיחק.
לאחר השירות הצבאי הגיע לקיבוץ ניר עוז בעקבות אחיו אלי ז"ל ואחותו רחל, שם הכיר את דורטה, מתנדבת מדנמרק, ועבר לגור איתה בדנמרק.
גם בדנמרק איציק שיחק כדורגל בקבוצה המקומית.
איציק ודורטה נישאו בדנמרק ונולדו להם בת – מקס, ובן – רוני. לאחר 14 שנה, איציק ודורטה נפרדו, ואיציק חזר לניר עוז והיה לאיש התחזוקה של הקיבוץ.
איציק היה אוהד מכבי תל אביב מושבע ודמות אהובה בקהילה.
במשך שנים רבות, שירת את הקיבוץ במסירות כחצרן ואחראי על עבודות האינסטלציה, הגז והקיטור. הוא היה איש מצחיק וצעיר ברוחו. מסור, בעל ערכים ואוהב אדם, חלק בלתי נפרד מהנוף החברתי, בילה בפאב המקומי, אירח חברים וחיבר בין דורות. אהבתו הגדולה לכדורגל ולשש-בש הייתה לשם דבר, והוא כיכב במשחקים המקומיים, תמיד עם חיוך ורוח טובה.
איציק נחטף מביתו ב- 7 באוקטובר ונרצח בשבי כעבור למעלה מחמישה חודשים. גופתו הוחזקה על ידי המחבלים למעלה מאחד-עשר חודשים, ב-27.2.2025 הוחזר ארצה.
איציק הובא למנוחות בבית העלמין בניר עוז. הותיר בת ובן, אח ושתי אחיות.
בן 68 במותו.
יהי זכרו של איציק ברוך.
