שירי נולדה ב-22.04.1991 בקיבוץ כרמים להוריה, מרגיט ויוסי סילברמן, אחות לדנה. המשפחה עברה לניר עוז כשהיתה שירי בת מספר חודשים. בניר עוז גדלה כל חייה.
במשך שנים עבדה שירי במערכת החינוך בקיבוץ, טיפלה בילדי הקיבוץ והייתה אהובה עליהם מאוד. היא ירשה מאמה, מרגיט ז"ל, את האהבה לחינוך ותמיד חלמה להיות אמא בעצמה – המשפחה הייתה עיקר חייה .שירי השלימה תואר בחינוך ועבדה כגננת ובחינוך הבלתי פורמלי בישובים שונים במועצה האזורית אשכול. לאחר מכן למדה הנהלת חשבונות ועבדה במזכירות הקיבוץ.
כמו יתר בני משפחתה, גם שירי היתה יצירתית מאוד: היא לקחה חלק באירועי התרבות בקיבוץ וכאמה המדהימה והמסורה, גם את התחפושות המושקעות של הילדים הכינה בעצמה בכישרון רב.
שירי וירדן הכירו דרך חברים משותפים, התאומים איתן ודוד קוניו, חבריו הטובים ביותר של ירדן מכתה א' ושכנים של שירי רוב ילדותה. שירי וירדן התחתנו בבריכה בקיבוץ צאלים בחודש מאי 2018. שנה לאחר מכן באוגוסט 2019 נולד בנם הבכור אריאל, ובינואר 2023 נולד כפיר.
שירי הייתה אישה, אמא וחברה הכי טובה שיש, מצחיקה, אוהבת, רגישה, דואגת, מפנקת, מרגיעה. שומרת על כולם תמיד.
בשקט, בעדינות ובחיוך שכל כך אפיינו אותה, שירי נכנסה מיד ללב כל מי שפגשה.
בזכות יכולת הנתינה והאהבה לאחר נגעה בכולם, מקטנים ועד גדולים והייתה אשת שיח לשיחות העמוקות ביותר וגם לאלו השטותיות ביותר שמלוות בצחוקה המיוחד.
שירי הייתה בת 32 במותה.
אריאל נולד ב-05.08.2019. נולד וגדל בקיבוץ ניר עוז.
בן מדהים, שובב ומצחיק, עם חיוך ביישני. אהוב על כולם, ילד של אור ואהבה.
ילד מלא אנרגיות של ג'ינג'י אמיתי. אף פעם לא ישב, תמיד היה בתזוזה, מטפס וקופץ ומכניס אור לכל חדר אליו נכנס ומיד מושך את תשומת הלב של כולם.
בשובבות ובביישנות, עם חיוכו המקסים, כבש את ליבו של כל מי שפגש.
הוא היה שטותניק שאהב לעשות חיקויים ולהצחיק את כולם. בפיקניקים עם המשפחה אהב לרדוף אחרי פרפרים.
ילד סקרן וחכם, חבר מדהים לחברים מ"גן תות" בו התחנך והיה אהוב על כולם.
אריאל התרגש כל כך מהולדתו של אחיו הקטן כפיר, והיה אח גדול מושלם: מחבק, מנשק ומשחק איתו בכל הזדמנות.
הוא אהב גיבורי על, בעיקר את באטמן. אהב לעבוד בגינה, עם טרקטורים וכלי תחבורה, כמו אביו, אהב לנסוע בהם, לנקות ולתקן אותם.
שם החיבה שירדן ושירי נתנו לו הוא צ'וקי, שאר המשפחה מכנה אותו לולו או לולי.
אריאל היה בן ארבע במותו.
כפיר נולד ב-18.01.2023. נולד וגדל בקיבוץ ניר עוז.
כפיר התחנך בבית התינוקות "ניצנים" בקיבוץ.
כפיר אהב חיבוקים וכרבולים, תינוק מתוק וכובש, תמיד עם חיוך וצחוק מתגלגל.
הוא הצטרף למשפחה והביא עימו אור גדול ואושר. ילד ג'ינג'י נוסף למשפחה.
תינוק רגוע, מקסים, עם חיוך מתוק וכובש. מושיט תמיד ידיים לחיבוק ולכרבול.
נזכור תמיד את הצחוק המתגלגל מהשטויות של אריאל וכשמדגדגים אותו בגב.
שם החיבה שירדן ושירי נתנו לו הוא פופיק, שאר המשפחה מכנה אותו פורפור או פירפיר.
כמה מעט הספקנו איתך, כמה הרבה הפסדנו.
שירי וירדן קיבוצניקים מלידה, לא יכלו לתאר את חייהם ואת ילדיהם גדלים במקום שאינו קיבוץ, כחלק מקהילה ובין עצים ושבילים רחבים. הם אהבו לטייל עם הילדים, לצאת לפיקניקים בשבתות וגם סתם לבלות על הדשא ליד הבית או בבריכת הקיבוץ.
שירי וירדן הם הורים מדהימים, שהילדים אצלם תמיד בעדיפות הראשונה.
בבוקר 7.10.2023 שירי, ירדן, אריאל וכפיר נכנסו יחד לממ"ד. בשעה 09:43, המחבלים פרצו אל ביתם. ירדן ניסה להילחם בהם וירה לעברם באקדחו האישי מתוך הממ"ד. לאחר מספר דקות, מתוך חשש שהירי יפגע בהם, ירדן זרק את נשקו לעבר המחבלים. הם לקחו אותו וירו למוות בכלב המשפחתי, טונטו.
הם היכו את ירדן לעיני שירי והילדים וחטפו אותו לעזה.
לאחר זמן קצר, קבוצה נוספת של מחבלים נכנסה אל הבית וגם שירי והילדים נלקחו בשבי.
רגעי החטיפה שלהם תועדו בסרטון שבו נראית שירי מפוחדת, אוחזת ומחבקת בזרועותיה את אריאל וכפיר העטופים בשמיכה, מוקפת במחבלים חמושים.
הסרטון שהופץ ברשתות הפך את המשפחה לאחד מסמלי האכזריות של ארגון הטרור חמאס וזוועות השבעה באוקטובר ואת שני הילדים הג'ינג'ים לפנים מוכרות בארץ ובעולם.
ביום האחרון לעסקת נובמבר 2023 במהלכה שוחררו מהשבי אמהות וילדים, חמאס הודיע כי שירי והילדים נהרגו כתוצאה מהפצצות צה"ל.
ירדן שוחרר ב-1.2.2025 במסגרת הסכם בין ישראל לחמאס, לאחר 484 ימים בשבי.
בתאריך 20.2.25, הושבו ארצה ארונותיהם של אריאל וכפיר, למחרת הושב גם ארונה של שירי.
צה"ל קבע כי שירי, אריאל וכפיר ז"ל נרצחו בשבי בידי מחבלים במהלך חודש אוקטובר 2023.
הם הובאו למנוחות ב- 26.02.2025 בבית העלמין במושב צוחר.
נזכור אותם תמיד שמחים, צוחקים ומאושרים. נאהב ונתגעגע לעד.
יהיה זכרם של שירי, אריאל וכפיר ברוך.