ויטלי נולד ב-26.1.1973 בכפר נאגיבין (Nagibin) בדרום רוסיה. בשנת 1999 עלה ויטלי עם לנה אשתו ואלכסנדר (סשה) בנו ארצה. משפחת טרופנוב הגיעה לניר עוז במסגרת היוזמה "בית ראשון במולדת", ונקלטה לחברות מלאה.
בקיבוץ נודע ויטלי כאדם ישר וצנוע, בעל יכולת חשיבה ועשייה גבוהים. ויטלי ניגש לכל משימה במסירות, בחריצות ובשאיפה לדיוק ולשלמות.
במהלך השנים עבד בכמה מענפי המשק בקיבוץ, בהם ענף הנוי והשלחין (גידולי שדה) ובהמשך במרכז התוצרת של יישובי חבל מעון, שם עסק בתחזוקה ובשמירת איכות היבולים. בתפקיד זה נודע כמומחה לטיפול בתוצרת חקלאית וכאדם מקצועי ויסודי.
ויטלי היה אדם נעים ושקט, בעל איכויות אנושיות נדירות, שעבד בהתמדה ובמסירות. ויטלי ומשפחתו מצאו בקיבוץ בית חם, וקשרו קשר קרוב במיוחד עם פנינה ויורם גורן ז״ל, שאימצו את המשפחה בחום.
לצד עבודתו, ויטלי אהב בעלי חיים ונהג לטפל בחתולי הקיבוץ ולהאכילם במסירות, בדאגה ובחמלה באופן יומיומי.
ויטלי היה אדם מסור למשפחתו ולקהילתו. זכרו יישאר בקרב משפחתו וחבריו כאדם ישר, צנוע ואכפתי, שפעל בשקט ובנאמנות למען הסובבים אותו.
ב-7 באוקטובר ויטלי נלקח ע"י המחבלים ונמצא ללא רוח חיים בשדות, בדרך לעזה. באותו יום נחטפו גם שאר בני המשפחה: סשה ובת זוגו ספיר, לנה, ואימה אירנה.
ויטלי ז"ל הובא למנוחת עולמים בבית העלמין ירקונים בפתח תקווה, כשבני משפחתו היו עדיין בשבי.
בן 50 במותו.
יהי זכרו של ויטלי ברוך.
