כאן גרו
דיצה הימן וצבי שדמה.
בבית זה גרנו משנת 1995. עד 2006 גרנו בו שנינו, וב-2006 הלך צבי לעולמו. בשנים האחרונות הצטרפה אלי החתולה השחורה מיה.
מחוץ לבית שיח יסמין מטפס שכמותו היה לנו בכל בית שגרנו בו בניר עוז, אך לפני כמה שנים נאלצנו לעוקרו "לטובת" סככה לקלנועית. ניסיתי לשתול שוב בסמוך לקיר אחר ולא צלח.
עוד בחזית הבית – שיח הדס ושיח ורד צחור וריחני. מהצד האחורי של הבית שיח גדול של רוזמרין, שכאשר מתיזים עליו מים מפיץ ריח נעים וחזק.
בחזית הבית שני פסלים גדולים וכמה פסלים קטנים יותר פרי עבודתו של צבי ז"ל, וכמה פסלונים גם על המרפסת האחורית. מלפנים ומאחור צמחיית כיסוי ועציצים עם צמחים עונתיים, שבשנים האחרונות טופלו בכל עונה במסירות בידי בתי דפנה ונכדי עינב.
בבית פנימה – על כל קיר תלויים ציורים פרי עבודתו של צבי ז"ל , ועל מדפי הספרייה בסלון פסלוני עץ רבים מעשי ידיו המוכשרות ושאר רוחו של צבי.
בבית צעצועי ילדים להנאתם של הנכדים/דות והנינים/נות, שבאו להתארח ולשמח אותנו.
כל אלה נתנו לבית את נשמתו.
בשבת השחורה – הייתי לבד ונחטפתי מתוך הממ"ד בידי מחבל חמוש ורעול פנים, העלו אותי על רכב ולקחו אותי לרצועת עזה, והוחזרתי לאחר 53 ימים. הבית נבזז, שברו דלתות, חלונות וארונות, ומה שלא גנבו זרקו על הרצפה ולכלכו. לא ירו ולא שרפו.
הבית איבד את נשמתו.
היום אני נמצאת בדיור מוגן ברמת אפעל והביאו לי חלק מהריהוט שנותר ואת הפסלים והתמונות, שנותנים לי קצת מנשמת הבית בניר עוז. החתולה מיה נשארה בניר עוז ומטפלות בה נשים טובות שם.
