בבית זה התגורר יאיר יעקב, אביהם של שיר, אור ויגיל יעקב, ובעלה לשעבר של רננה גומא יעקב. יחד עם יאיא הייתה בביתו בשבת השחורה בת זוגו מירב טל.
יאיר, שהגיע לקיבוץ בעקבות נישואיו לרננה, אשתו לשעבר, בת הקיבוץ, היה חבר ניר עוז 27 שנים. יאיר, בוגר בית הספר החקלאי מקווה ישראל ובוגר גרעין נח"ל לקיבוץ מגן השכן, היה חבר מגן כמה שנים טרם המעבר לניר עוז. הוא עבד כל השנים בתחומי החקלאות, והיה מחובר בנימי נפשו לאדמה ולנגב.
בבוקר השבת השחורה היו בבית יאיר ומירב טל, בת הזוג שלו. הם נכנסו לממ"ד מיד עם תחילת האזעקות. מחוץ לבית שמע יאיר קולות הזועקים לעזרה ויצא מביתו כדי לסייע. כשהבין את גודל האירוע המתרחש בחוץ, ומאחר שהיה ללא נשק, רץ בחזרה פנימה, אך המחבלים זיהו אותו ורצו אחריו.
יאיר הצליח להחזיק את דלת הממ"ד, גם לאחר שירו בדלת, והוא נפגע קשות בעורק ראשי ברגלו. המחבלים, שהתעקשו להיכנס, פוצצו מטען במטרה לפתוח את דלת הממ"ד. מהדף הפיצוץ נפרצה הדלת ומירב ויאיר העמידו פני מתים. למרות זאת, המחבלים הכריחו אותם לצאת מהממ"ד. בשלב זה יאיר עוד עמד על רגליו, כך אפשר לראות בסרטון שצילמו המחבלים ונשלח לתומר, בתה של מירב, יומיים אחרי השבת השחורה.
מירב ויאיר הופרדו מחוץ לביתם. מירב נלקחה ושהתה בשבי 53 ימים יחד עם עדה שגיא, חברת ניר עוז שנחטפה אף היא מביתה, בידי מחבלי הג'יהאד האיסלמי. יאיר ז"ל נרצח מחוץ לביתו, ככל הנראה בניסיון לברוח.
ילדיו של יאיר ניצלו: יגיל ואור, שנחטפו מבית אמם רננה, חזרו מהשבי לאחר 52 יום. שיר, אחותם הגדולה, ניצלה בנס – מחבלים ניסו לפרוץ לממ"ד בדירתה שש פעמים, ולא הצליחו.
יאיר הוחזק חלל בידי החמאס 614 ימים. הוא הושב במבצע חילוץ צבאי יחד עם אביבי אצילי ז"ל, והובא לקבורה בניר עוז ב-20.6.25. בן 59 היה בהירצחו. יהי זכרו ברוך.
