כאן גרו
בקצה כפר הסטודנטים עמד הבית של אור וזאב, בעל דלתות הטורקיז ושולחן הנגרות בכניסה. אור הגיעה לניר עוז בתקופת הקורונה, כשלימודיה באוניברסיטת בן גוריון התנהלו מרחוק. היא מספרת שברגע שדרכה לראשונה על מדשאות הקיבוץ, הרגישה שזה זה, והשתלבה במהרה דרך עבודה בקהילה. את זאב הכירה בחתונה של חבר משותף והוא עבר לגור עמה בכפר, גם הוא סטודנט באוניברסיטת בן גוריון. ביתם היה חמים ומואר, מלא בעבודות עץ של זאב ובריח מאפים טריים מעשה ידי אור. לשניים היה חלק פעיל בעשייה הקהילתית: לדוגמה, אור עבדה בכלבו של הקיבוץ, ואם תשאלו אותה, היא ידעה בדיוק מה תמצאו במזווה של כל משפחה בקיבוץ. בחג הפורים האחרון, לצד יאיר הורן, היה זאביק אחראי על יצירת הפן האמנותי של המסיבה הכי טובה באזור. בחג השבועות האחרון אור החליטה להתנסות בכוריאוגרפיה ולתכנן את ריקוד הנשים המסורתי. זאביק שיתף מדע על הבר בפאב הקיבוצי והרצה על תחומי העניין שלו. ועוד ועוד…
השניים התארסו בספטמבר 2023, החלו בתהליכי קליטה לקיבוץ, ואף תכננו את חתונתם תחת עץ הפיקוס אשר מחוץ לחדר האוכל. לרגל האירוסים, נסעו לבקר קרובי משפחה בחו״ל, וכך ניצלו במקרה בבוקר 7.10.
7.10
מרחוק, היו הם עדים למתרחש באמצעות שיחות והתכתבויות עם חברי הקהילה. בימים הבאים יתוודעו אט-אט לממדי האסון – לחברים שנרצחו ושנחטפו ולביתם שנבזז והוצת. שני החתולים שלהם, קותי ולולי, שרדו את התופת והמתינו בסבלנות לשובם.
מה קרה מאז
בהמשך, אור וזאב התפנו לקיבוץ רמות מנשה והתחתנו, וב-2025 נולד בנם, נגב-חיים, ששמו ניתן לו בהשראת הקסם והחיות הגלומים בנגב המערבי ועל שם חיים כצמן ז״ל, חברם מחולית אשר נרצח בצהרי השבת השחורה.
