זה הבית של אלעד קציר. אלעד נולד בניר עוז ב־1976, בנם של חנה ורמי קציר, אח אמצעי בין שתי אחיות – אביטל וכרמית.
אלעד היה ילד שאהב לחלום, לטייל בשדות, ופחות אהב ללמוד. אחרי שסיים שירות צבאי קרבי, יצא לטיול ארוך בעולם ועבד כמה שנים בארצות הברית, עד שבחר לחזור לגור בניר עוז. אלעד עבד כרכז השקיה בשדות שכל כך אהב. הוא נהג לקחת את ששת אחייניו האהובים, ואת כל ילדי הקיבוץ, לטיולים בשדות, ולספר להם על הטבע. הייתה לו דרך מיוחדת להגיע ללב ולחוזקות שלהם, והם החזירו לו אהבה.
אלעד היה חבר במזכירות הקיבוץ ובצוות החירום היישובי, חבר בצוות כיבוי אש ומתנדב נצחי בארגון אירועים קהילתיים. הנחה בכישרון ובצחוק את טורניר הכדורגל המסורתי בשבועות ונהג לארח חברים על בירה בפרלמנט שבמרפסת שלו.
אלעד היה מעריץ שרוף של מכבי חיפה ונסע בעקבותיה למשחקים בחיפה ובכל העולם. מדי יום שישי אלעד יצא לחץ השחור – אנדרטה ליד קיבוץ מפלסים – להיאבק על החזרתם של הדר גולדין, אורון שאול, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד.
ב־7.10.23 אלעד נחטף מביתו לעזה. הוא הוגדר כנעדר במשך 44 ימים עד שנודע כי הוא חי וחטוף בעזה.
אלעד שרד בגבורה כמאה ימים ונרצח בידי שוביו, כאשר צה"ל נלחם בקרבת מקום. אפשר היה להצילו לו הסכם היה נחתם בזמן.
ב־6.4.24 גופתו הושבה במבצע צבאי. הוא נקבר לצד אביו רמי שנרצח ב־7.10 בביתו. אמו חנה נחטפה ושוחררה בהסכם נובמבר 2023, ונפטרה כשנה לאחר מכן עקב השלכות השבי. אלעד, חנה ורמי קבורים בניר עוז, באדמה שאותה עבדו ואהבו. אנחנו אוהבים אותם ומתגעגעים אליהם בכל יום. יהי זכרם מבורך.
שמחה גולדין – "אלעד, סמל ישראלי" (Ynet)
"האבא השני שלנו": ילדי קיבוץ ניר עוז נפרדים מאלעד קציר (חדשות 13)
