כאן גר
זה הבית של איציק אלגרט. איציק הגיע לקיבוץ בעקבות רחל דנציג אחותו ואלי אלגרט ז״ל אחיו. בקיבוץ הוא הכיר את דורטה, מתנדבת מדנמרק, ונסע איתה לדנמרק. שם הם התחתנו והקימו משפחה, יש להם שני ילדים – מקס ורוני. לאחר כ-11 שנים בדנמרק איציק שב לקיבוץ, ומשפחתו נשארה בדנמרק עד היום. איציק עבד כחצרן של הקיבוץ והיה אחראי לעבודות האינסטלציה, הגז והקיטור בקיבוץ. איציק שירת את כל חברי הקיבוץ 24/7 והיה זמין.
איציק בלט בנוף החברתי של הקיבוץ, התחבר מאוד לדורות הצעירים ונהג לבלות בפאב בקיבוץ ולארח אצלו בחדר מפגשים חברתיים.
איציק אהב מאוד כדורגל והיה שחקן מוכשר מאוד-מאוד.
במשחקי הכדורגל בקיבוץ בימי שישי הוא כיכב.
איציק היה אוהד מושבע של מכבי תל אביב בכדורגל.
7.10
ב-7.10.23 בשעה 11:15 התקשר איציק לאחיו דני וסיפר כי נפצע קשה בידו. במהלך שיחת הטלפון חדרו המחבלים לממ״ד. איציק צעק בטלפון ״דני זה הסוף זה הסוף…״ ומאותו הרגע הקשר איתו נותק. המחבלים חטפו את איציק פצוע והובילו אותו לבית החולים נאצר בחאן יונס.
לאחר מכן בזזו את הבית וגרמו נזק רב.
מה קרה מאז
בתאריך 24.11.24 הורד איציק למנהרות לאחר שצה״ל התקרב לבית החולים.
במנהרות פגש בחברי קיבוץ ניר עוז. מעדות של מי שפגש בו והגיע בעסקת נובמבר התברר כי ירד מאוד במשקל גופו, ידו הפצועה החלימה ובאופן כללי מצבו היה טוב יחסית.
מעדות איש רפואה בבית חולים נאצר איציק קיבל טיפול רפואי סביר בפציעה בידו.
במרץ חמאס פרסם סרטון שבו הודיעו כי איציק נהרג בהפצצה של צה״ל. מערכת הביטחון לא אישרה את הדיווח.
בהמשך מערכת הביטחון דיווחה למשפחתו כי קיים חשש לחייו אולם אין אפשרות לקבוע חד-משמעית את מצבו.
איציק הושב כחלל לקבורה באדמת ישראל במסגרת העסקה השנייה, ב-26.2.2025, ונקבר בניר עוז, ביתו האהוב. מספר חודשים מאוחר יותר, נודע למשפחה כי איציק נרצח במהלך חקירה.
