לי וירון מאור

כאן גרו

בבית זה התגוררה משפחת מאור-דנציג.

לי (39), בת קיבוץ ניר עוז, ירון (40) וארבע הבנות – עדן (15), תמר (12), נעמי (9), ויסמין (6).

לי עבדה בחינוך בקיבוץ, ולאחר מכן עבדה כעובדת סוציאלית. ירון עבד בבניין בקיבוץ והיה מנהל התשתיות של הקיבוץ, וניהל פרויקטים שונים.

 

7.10

ב-7.10 לי, ירון ושלוש הבנות הקטנות היו בממ"ד (הבת הגדולה עדן הייתה אצל סבתא רחל דנציג, אמא של לי, בביתה בקצה השני של הקיבוץ). כשהמחבלים הגיעו לבית משפחת מאור בסביבות השעה 9:00, ירון יצא מהממ"ד להילחם בהם עם הנשק האישי שלו. במשך כשעתיים נלחם במחבלים שנכנסו דרך חלון המטבח, ובמקביל במחבלים שירו דרך חלונות הבית וזרקו רימונים.

בזמן זה לי החזיקה את ידית דלת הממ"ד וניסתה להזעיק עזרה, אך לא היה מענה. הבנות התחבאו יחד מתחת לאחת מהמיטות בממ"ד. בסביבות השעה 11, כאשר כמעט אזלה לו התחמושת, נכנס ירון לממ"ד. בשלב זה המחבלים הציתו את הבית. לאחר כמה שעות של אימה בממ"ד ללא אוכל ומים החלו בני המשפחה להיחנק בתוך הממ"ד, והחליטו לחלץ את עצמם דרך חלון הממ"ד. כאשר יצאו נתקלו בכוח של ימ״ס, והכוח חשב שירון מחבל וכיוון אליו את הנשק. ירון צעק ״שמע ישראל״, ורק בנס לא ירו בו. הכוח ליווה את לי והבנות לממ"ד של משפחת כוכבי.

משעה 14:00 ועד שעות הלילה המאוחרות ירון הסתובב עם הכוח בקיבוץ וחילץ אנשים מבתיהם. אביה של לי, אלכס דנציג, נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז. דודהּ של לי, איציק אלגרט, נחטף מביתו בקיבוץ ניר עוז, פצוע ושותת דם.

 

מה קרה מאז

לאחר ייסורים קשים אלכס דנציג נרצח בשבי, וגופתו הושבה לקבורה באוגוסט 2024.

פדויי שבי העידו שפגשו באיציק אלגרט בשבי ודיווחו על מצבו. בחודש מרץ 2025, במסגרת עסקה, חזר חלל ונקבר בניר עוז.

משפחת מאור מתגוררת כיום בבנימינה בדירה שכורה, ועוסקת בשיקום המשפחה ובמאבק בבירוקרטיה. באפריל 2025 כלבת המשפחה בילי נמצאה בעזה על ידי חייל מחטיבת גולני והוא החזיר אותה למשפחתה.