כאן גרו
זה ביתם של תמי ויורם מצגר. הם הגיעו לקיבוץ ב-1974 עם שני ילדיהם הגדולים גיא ורן. לאחר שנתיים נולד בנם השלישי, ניר. לאחר תקופה קצרה בגד"ש ובחצרנות, עבד יורם שנים רבות במפעל ניר לט ואף שימש כסמנכ"ל השיווק. תמי עבדה שנים רבות בחינוך כמטפלת, ובקומונה ובכולבו כמנהלת. בשנת 1998 עברו לגור בהולנד בעקבות עבודתו של יורם בניר לט. לאחר שנתיים חזרו לקיבוץ. לאחר מכן עבד יורם בניהול הקהילה ועשה שתי קדנציות. בין הקדנציות הוא היה גם האקונום וניהל את ענף המזון. בתקופה זו עסק בעיקר בהפרטת ענף המזון. בשנת 2015 החליטו תמי ויורם לעזוב את הקיבוץ ויצאו להרפתקה של חמש שנים בעיר הגדולה. בשנת 2020 חזרו להתגורר בקיבוץ כתושבים. מאז גרו בבית הזה.
7.10
ב-7.10.23 פרצו מחבלים לביתם. תמי יצאה ב-6:00 לעשן במרפסת. היא נכנסה בחזרה עם האזעקות ונכנסה לחדר המקלחת. כשחדרו המחבלים לבית היא התחבאה במקלחת ושמעה כיצד מוציאים את יורם מהממ"ד וחוטפים אותו. היא חשבה שאולי ניצלה, אך פעם נוספת נכנסו לבית מחבלים ומצאו אותה. היא נדחפה החוצה ונפלה על הכביש ליד הבית. מחבלים צעירים גררו אותה עד לצומת הגנרטור הדרומי ושם העלו אותה על אופנוע שלקח אותה לעזה.
מה קרה מאז
תמי ויורם נפגשו שנית במנהרות החמאס בחאן יונס. לאחר 53 ימים שוחררה תמי בעסקת השבויים, ב-28.11.23. יורם נותר במנהרות יחד עם שאר הגברים בקבוצה. הם הועברו מאותה מנהרה ופוצלו לשתי קבוצות. יורם, יחד עם חיים פרי, אברהם מונדר ואלכס דנציג מניר עוז, ונדב פופולוול ויגב בוכשטב מנירים, הועבר למנהרה צרה בצפון חאן יונס. ב-14.2.24 תקף חיל האוויר את תוואי המנהרה שבה הם הוחזקו. מחשש שצה"ל יפרוץ למנהרה כדי לשחרר את החטופים, החליטו שומריהם להוציאם להורג. גופתו של יורם הוחזרה ב-20.8.24 על ידי חיילי צה"ל יחד עם גופות חבריו. ב-22.8.24 הוא נקבר בבית הקברות בניר עוז.
יהי זכרו ברוך.
