דילוג לתוכן

בלחסן עליזה ז”ל

דף הנצחה לבלחסן עליזה ז”ל
(10/12/1948 – 17/06/2016)     (  –  )

עליזה בלחסן ז”ל

עליזה נולדה בעיירה
קטנה בצפון אלג’יר  ב- 10.12.1948. עליזה
היא הבת הצעירה מבין תשעה אחים ואחיות.
בשנת 1957 עלתה משפחת פרטוש ארצה והשתקעה באופקים. ילדותה ובגרותה של עליזה
עברו עליה באופקים. עליזה למדה במערכת החינוך באופקים והשתתפה בנערותה בפעילות של
תנועת “הנוער העובד והלומד”. עם סיום לימודיה התקבלה עליזה ללימודי
סיעוד בבית החולים בצפת. בשנת 1973-4 טיפלה עליזה בפצועים שסבלו מכוויות במהלך המלחמה.  בשנת 1979 נישאה עליזה ליוסי בלחסן ז”ל. עם
נישואיה אימצה עליזה את חנן  שנולד ב-
1976. 3. 29 . חנן היה בנה הבכור של עליזה לכל דבר ועניין. עדי נולד ב-  15.6.1980 ומור צעירת הילדים  ב-
29.7.1982. עם הזמן נוספו למשפחה החמה של עליזה חמישה נכדים.

בשנת 1980 עברה משפחת
בלחסן מאופקים לצוחר. לאחר מספר שנים, בהן שימשה כעקרת בית, רצתה עליזה לממש את
מקצועה כאחות. יוסי ז”ל עבד באותה תקופה כחשמלאי במועצה האזורית. יוסי נקשר
לאנשי ניר עוז ולכן, בשנת 1982 החליטה המשפחה לקבוע את מקום מושבה בניר עוז.

עליזה עבדה כאחות
במרפאת ניר עוז משנת 1983 ועד יום פטירתו הפתאומית של יוסי ז”ל ב-  1.5.1987 לאחר עבודתה במרפאה עבדה עליזה במסירות
רבה במקומות שונים: בבישול, בחינוך, במחסן הבגדים, במכבסה ובניצני אשכול. בכל מקום
בו עבדה בלטה חריצותה ורצונה למלא את תפקידה בדרך הטובה ביותר. ערך עליון וחשוב
בחייה של עליזה היה הקשר המשפחתי. עליזה שמרה על קשר קבוע ויציב עם משפחתה
באופקים. כאחות הצעירה ביותר היא הרגישה אחריות רבה כלפי הוריה ואחיה הבוגרים.
עליזה היתה דמות דומיננטית במשפחת פרטוש. עם הקמת משפחת בלחסן השקיעה עליזה את
מרצה וכוחותיה בגיבוש המשפחה. ארוחות מסורתיות, לצד נסיעות לניר יצחק לבקר את חנן
ומשפחתו. הקשר המשפחתי המשמעותי עבורה התחזק והועצם עם לידת חמשת הנכדים. הקשר עם
איל נכדה הבכור היה הדוק במיוחד והיא נהגה לטפל בו לעיתים קרובות. למען נכדיה היתה
מוכנה עליזה לכל מאמץ. הם היו משוש חייה ללא ספק.

ב-  28.3.2011  התקבלה ידיעה על מחלתה של עליזה. במשך חמש שנים
התמודדה עליזה בגבורה עילאית עם מחלתה. היא היתה מוכנה לנסות כל תרופה או טיפול.
במהלך השנים עברה עליזה טיפולים רבים, ניתוחים והקרנות. חיבה מיוחדת היתה לעליזה
לילדים בכלל ולפעוטים בפרט. כל  תינוק וילד
שפגשה בשבילי ניר עוז זכה ממנה לתשומת לב חמה במיוחד. בשנים האחרונות של מחלתה
התקשתה עליזה לנסוע ולבקר את משפחתה. במיוחד התקשתה להתמודד עם העובדה שלא יכלה

לעזור למור בלידה של בנה השלישי שנולד לפני חודשים מעטים.  
  • עליזה נפטרה ב-יא’ סיון תשע”ו, 17.6.2016 ובקשה להיקבר באופקים לצידו של יוסי ז”ל.  יהי זכרה ברוך.
  •   כתבה: חיותה
עליזה חברתי
המפגש בינינו נוצר כשבאת לעבוד במכבסה ובקומונה,
אחרי שנים של עבודה בחינוך בבית, ובבית הספר האזורי.
למדנו להכיר אחת את השניה…
למדנו להסתדר אחת עם השניה…
למדתי כמה חשובה לך האסתטיקה, הסדר והניקיון
טיפול בבגד תחת ידייך היה מוקפד מאד…
קשה היה להתחרות ברמת הביצוע שלך…
היה לך חשוב להנחיל טיפול בבגד ברמה מאד גבוהה…
ידענו כשעליזה בשטח אין לפף ואין לעגל פינות…
למדתי ממך את חשיבות הכנת האוכל למשפחה בימי שישי…

מאד שימח אותך שכולם היו נוכחים ונהנו מארוחה שהכנת…

המחלה קטעה את האושר הגדול שלך עם הילדים ועם הנכדים…
לא רצית להיפרד מהחיים משכת עוד ועוד אפילו שסבלת…
עליזה, נוחי על משכבך, הגיע קץ לסבלך…
חברתך ברכה
  • לזכרה של עליזה בלחסן
  • דברים מפי נעמי גומא באזכרה ביום השנה לפטירתה.
עליזה חברתי . היו בינינו נקודות מפגש אישיות.  עבדנו בבי”ס “ניצני אשכול” יחד, צחקנו יחד, הזלנו דמעות יחד, טיילנו במדרכות הקיבוץ יחד, וריכלנו…גם דיברנו על קבוץ, אבל לא היו בינינו הסכמות, אז ויתרנו.
 בטיולנו האחרון במדרכה הקרובה לביתה של עליזה, עליזה קרסה, הרגליים לא נשמעו לה, כך תוך חודשיים מיום ליום.
ליויתי את חברתי עליזה בדעיכתה האיטית והעצובה.
היה כל-כך עצוב לראות את חנן, עדי ומור מנסים לעזור במה שרק אפשר וניתן… שלושת הילדים שליוו את אמא עליזה בחמש שנות מחלתה, היו כל-כך חזקים במשך התקופה הקשה והעצובה הזאת.  הביאו את הנכדים לשמח אותה, אבל רק שלא יפריעו לה, הם דאגו.  ואני מסתכלת על המשפחות הצעירות האלו וחושבת ומרגישה, כמה חבל שעליזה לא תזכה ליהנות מהם יותר.
חנן, עדי ומור, ראיתם כמה כוחות היו לאמא עליזה לגדל אתכם לבד ולטעת בכם אהבה, חינוך והמון אחריות.  זה סוד הכוח הטמון בכל אחד מכם.  זה סוד הכוח הטמון בכל אחד מכם. זהו כוח החיים.  זכרון אמא ילווה אתכם לאורך חייכם.