דוד נולד ב- 13.4.1948 בקיבוץ יד מרדכי, בעיצומו של קרב ההגנה על הנקודה, בן להורים ניצולי שואה חברי גרעין "חירות". דוד הגיע לניר עוז מבאר שבע בסוף שנות השישים, במסגרת גרעין מירן.
דוד התחתן עם ברכה ונולדו להם חמישה ילדים: שלושה בנים ושתי בנות, עליהם נוספו תשעה נכדים ונכדות. הוא נהג לתכנן את ההרפתקאות, החוויות והטיולים המיוחדים, אליהם נסעו, בכל העולם. הקשר שלהם התאפיין בשותפות ותחושת יחד, שיצרו את ההבנה והאהבה העמוקה בין בני הזוג.
דוד, שהיה תלמיד מצטיין השלים לימודי תואר שני בהנדסת חשמל בבאר שבע. בניר עוז ריכז את ענף גידולי השדה ועבד בחקלאות שנים רבות. בתום לימודיו החל לעסוק בתחום הנדסת החשמל במפעל נירלט, חנך צוותים, שכלל קווי ייצור ואריזה – המפעל היה לו לבית מקצועי.
בשנים האחרונות לחייו, לקח על עצמו את נושא תכנון התשתיות של ניר עוז ושדרוגן ופעל בנחישות וברגישות בפרויקטים השונים.
לאחר הפרישה רכב בבקרים על אופניים בשדות, צעד יחף על החול, התרגש מנבט בשדה, מפרח, או מצבי. דוד אהב במיוחד שקיעות והרבה לנסוע למאגר לראותן, רצוי בליווי נכדים רבים על הקלאב קאר. דוד נהג לצלם את שראה ולשלוח לבני המשפחה, כדי שכולם יראו וייהנו.
דוד היה בעל, אבא וסבא לתפארת, בלט באהבתו ובמסירותו לנכדים, איתם היה מבלה יום־יום, לא מוותר ולא מדלג על הזדמנות לחבק ופשוט להיות. דוד אפה לחם, בישל בירה והכין גלידה לכולם- לכל אחד בטעם האהוב עליו.
דוד היה אדם שהוא איזון בין רוח לחומר, בין עשייה נחושה לנוכחות שקטה ובטוחה.
בצוואתו כתב: "אל תבכו את מותי, תחיו את היותי".
נזכור אותו נינוח, שמח, מחייך, נהנה מהיש ומהפשטות של חיים.
דוד נרצח בקיבוץ ניר עוז עם בנו, טל שלו ז"ל.
בן 75 במותו.
יהי זכרו של דוד מבורך.
