טל נולד בשנת 1969 בניר עוז, בן בכור והילד הצעיר בקבוצת "אילנות".
הוא בלט ברצינותו, ביציבותו ובכוחו. התנדב לשירות צבאי חיוני וזכה לשבחים רבים ממפקדים, עמיתים ולוחמים שעבדו מולו.
בקיבוץ עבד במוסך, ברפת ובעיקר בסוסים שכה אהב ואהבו אותו. טל הצטיין בספורט ובעיקר ברכיבה על סוסים ובכדורעף.
טל התחתן עם אוריה, ובשנת 2004 נולדה בתם, גאוותם – הדרי. הדרי הייתה כל עולמו מיום שהגיחה לעולם, הוא היה לה אב מסור, אוהב, משקיע ומטפח.
לאחר שנים ארוכות בתחום הנדסת חומרים עשה שינוי, פנה אל הרוח, והתמחה ברפואה אלטרנטיבית ובטיפול באדם – טל האמין בכל ליבו שהריפוי קל וניתן להשגה ופעל רבות להפצתו.
טל אהב לשוחח ולספר על מה שגילה בתחומי עניינו, אהב את האוכל של אמא ברכה ואהב לטייל בשדות ולקטוף מכל הבא ליד. בשנת 2023 עבר טל להתגורר במושב תאשור והיה בעיצומו של שיפוץ בית, עליו עמל במו ידיו.
בנוסף הייתה לו חיבה עזה לאוטובוס במאגר, וגם בו השקיע זמן ומאמץ בשיפוצים. היה לו חלום להפוך אותו לקליניקה או למקום מגורים והוא האחראי לכך שהאוטובוס נצבע בטורקיז.
טל בלט בעיניו הכחולות שראו למעמקי האדם שמולו, בחיוכו הרחב, בצחוקו ובביטחון העצמי שידעו לכבוש ולפלס דרך היכן שצריך, ובליווי אג'נדה מפורטת. טל היה אב, בן, אח ואיש מוכשר, אהוב, אוהב אדם, מאמין ודבק ללא לאות בדרכו המיוחדת.
"השמש זורחת, הציפורים מצייצות, אז הכול בסדר", נהג לומר.
אוהבים ומתגעגעים.
טל נרצח בקיבוץ ניר עוז עם אביו, דוד שלו ז"ל.
בן 54 בהרצחו.
יהי זכרו של טל ברוך.
