נויה, בת 12, נערה חייכנית, עדינה מנומסת, טובת לב, סקרנית, יצירתית, אהבה מאוד ללמוד, להכיר דברים חדשים, להעמיק ולהעשיר.
נויה הייתה ילדה על הרצף האוטיסטי ותמיד, לצד הקשיים, הייתה ילדה חזקה ואמיצה מאוד, הייתה גאה באוטיזם ובמי שהיא, ידעה שהשוני שלה הוא ייחודי והוא כוח, ראתה בו את הצדדים החיוביים וכילדה שמחה ואופטימית, היא ידעה להעריך את עצמה והייתה בטוחה בעצמה. היא רצתה שכמוה, גם אחרים ייראו את הייחודיות שלה ויעריכו אותה.
נויה הנכיחה את עצמה בנעימות ובחיוך, בכל אירוע חברתי אהבה לקחת חלק פעיל, להשתתף או להנחות, גם במסגרות חדשות, כדוגמת היום הראשון בכיתה ז' בבית ספר חדש, כאשר התנדבה להקריא את הברכה של הכיתה.
לנויה היה בחדרה אוסף בובות שאהבה מאוד, והקפידה לבקש מאמה לבחור עבורה עם איזו בובה ללכת לישון, כדי שלא תבחר בעצמה ותצטרך להחליט ולהעדיף בובה אחת מכל הבובות.
נויה אהבה והתעניינה מאוד בעולמות הפנטזיה והדמיון, הארי פוטר ואנימה, ושם היה נראה שהרגישה שווה בין שווים ומצאה את מקומה. היא אף הגיעה עם אמה לכנס אנימה בארץ, לפניו הקדישה שבועות של מחשבה, יצירה והכנת תחפושת מושקעת ומדויקת בכל פרט ופרט ונהנתה מאוד מהאירוע, הפגינה ביטחון ושמחה.
נויה הייתה מחוברת וקשורה מאוד לסבתה, כרמלה ז"ל והיה ביניהן קשר חזק ועמוק. בליל ה-6 אוקטובר הלכה נויה לישון אצל סבתה, ובבוקר שלמחרת, כששהו בממ"ד, הן נרצחו. הן אותרו כשהן מחובקות ושמרו אחת על השנייה גם ברגעיהן האחרונים.
