ברכה נולדה ב־19 בנובמבר 1948 לאטל ולסנדר. בגיל שתים עשרה הגיעה לקיבוץ ניר עוז במסגרת חברת הנוער “רננים” מקיבוץ עין השופט, ומאז היה הקיבוץ לביתה.
ברכה עבדה שנים רבות כמטפלת ובקומונה. היא הייתה תמיד מאירת פנים, מסורה ללא גבול, ודאגה לכל אדם באהבה ובכנות.
ברכה הייתה קיבוצניקית בכל רמ”ח אבריה ושס”ה גידיה, אמא, סבתא וחברה אהובה.
ברכה הייתה עולם ומלואו עבור אנשים רבים. היא ידעה להכיל את כולם, על הטוב והקושי, על היפה ועל הפחות יפה.
תמיד עמדה לצד אהוביה והעניקה מעצמה ללא גבול בכל רגע ובכל שעה.
לבנותיה הנחילה ערכים של איזון, אופטימיות, אהבה ללא תנאי, סבלנות, טוב לב והכלה.
היא אהבה את הקיבוץ, את הטבע, את הפריחה ואת הגשם . כל אלה היו חלק בלתי נפרד ממנה עד יומה האחרון.
“היית לנו בית,
עוגן ומשענת.
אנחנו מצטערים ומבקשים סליחה שלא יכולנו לעזור לך ולהציל אותך באותה שבת שחורה.
תודה לך על חיים שלמים שבהם תמיד היית שם בשבילנו.
זכינו בך.
אנחנו אוהבים אותך ומתגעגעים אלייך כל כך.
ליבנו איתך תמיד. דמותך, ערכייך ואהבתך ממשיכים ללוות אותנו בכל יום."
ברכה נרצחה בביתה עם תחילת מתקפת הטרור של חמאס ב־7 באוקטובר 2023.
בת 74 הייתה ברכה בהירצחה.
יהי זכרה ברוך
