כאן גרו
בבית זה התגוררה משפחת אדר;
תמיר (38), חקלאי, בן ליעל ומשה, דור שלישי בקיבוץ והנכד הראשון של קיבוץ ניר עוז.
עבד כראש צוות השקיה בגד"ש אורה.
הדס (38), אחות הקיבוץ. אסף, בן 7.5, ונטע, בת 3.5.
בית של אהבה ושמחה, צחוק והמולת ילדים. בית שדלתו תמיד פתוחה לרווחה למשפחה וחברים.
7.10
ב-7.10 מוקדם בבוקר יצא תמיר, שהיה חבר בכיתת הכוננות, להגן על משפחתו ועל קהילת הקיבוץ שכה אהב. הוא נלחם באומץ ובגבורה במאות המחבלים שחדרו לקיבוץ. בקרב זה תמיר נפצע, הופקר ונחטף בעודו פצוע קשה לעזה, ושם נקבע מותו.
הדס והילדים נותרו לבדם בממ"ד, בחשכה ובשקט, במשך שעות ארוכות כשהמחבלים צועקים ויורים בביתם, נכנסים ויוצאים, מנסים לפרוץ את הממ"ד ללא הצלחה. הבית חולל ונבזז. הוא החל להישרף ולהתמלא בעשן שחדר מבית השכנים שהוצת. הדס והילדים חולצו ברגע האחרון בידי חברים.
מה קרה מאז
כיום הם מתגוררים בכרמי גת בקרבת משפחה, חברים ורוב השורדים מקהילת ניר עוז.
אחרי 749 ימים בשבי, ומאבק ארוך וקשה להשבתו, תמיר הושב לקבורה ראויה באדמת הקיבוץ אותו אהב כל כך, ועליו הגן באומץ רב ובגבורה באותו הבוקר הנורא.
