בקר בלהה ז”ל

בלהה,

לפני כמה חודשים, כשהייתי אצלך, ביקשתי ממך לספר לי קצת על עצמך. ואת אמרת לי משפט אחד:  “לספר לך עלי זה מאד קצר, בכל חיי היו לי 15 שנים טובות ומאושרות – מהיום שהתחתנתי עם גידי עד שחליתי, כל מה שהיה לפני ואחרי הוא קשה.  זהו סיפור חיי”.

ואני בלעתי דמעה וידעתי עד כמה אמת וכאב היו בדברייך.  אחר כך סיפרת לי בפרטים את סיפור ילדותך, על אמא ואבא, ואת ספור מחלתך מיום שהופיעו סימנים ראשונים ואיש טרם העלה על דעתו את הגרוע מכל.  ואני בלעתי דמעה אחר דמעה וידעתי פעם נוספת כי צדק בעולמנו הוא דבר נדיר.

את שנות ילדותך הקשות לא יכולנו להחזיר לאחור ולשנות.  אך, על שנותייך הקשות מיום שחלית השתדלנו להקל עד כמה שיכולנו.

בלהה יקרה, את 15 השנים המאושרות של היית פה, איתנו.  פה בנית את ביתך עם גידי, פה נולדו וגדלו אייל, גיל ועדי.  זהו הבית.

נוחי כאן עכשיו בשקט, בלי סבל ובלי מאבקים, כי זהו ביתך לעד. ותמיד תמיד תישארי איתנו – בבית.

כתבה: חנה’לה