כאן גרו
בבית זה גרה משפחת סימן טוב–קדם.
אבא יהונתן (ג׳וני) סימן טוב, אמא תמרי קדם סימן טוב ושלושת ילדיהם המופלאים — התאומות ארבל שחר, ועומר הבן הצעיר, ואיתם זוקו הכלב.
הבית הזה היה מלא בשמחה, חברים, צחוק, חופש ואהבה גדולה. בית של יצירה, פשטות, מוזיקה טובה שבוקעת ממנו, יחד עם ריח של אוכל טוב או מנגל דולק. בית של אהבת האדמה והחקלאות, אהבת הארץ, הטבע והאדם באשר הוא. בית מזמין ופתוח.
ג׳וני, בן 36, בן קיבוץ ניר עוז. חקלאי בנשמה. איש של שמיים, אדמה ואנשים. אבא גאה, מגדלור המשפחה. איש עבודה, מסור ודואג. עם לב ענק.
איש אדמה שנהנה, התרגש והעריך כל יום בשדה. עם הכלבים על האוטו ובקבוק מים גדול יצא בכל יום באהבה להתחבר לשדות שכל כך אהב.
הסתכל על השמיים עם הראש בעננים, בשקיעות, בזריחות, הביט בציפורים, בכוכבים, בליקויי החמה, בירח ובתחנות החלל שעוברות מעלינו.
אוהב אדם, כזה שכל מפגש איתו הוא איכותי ומיוחד. לא ויתר אף פעם ובשום מצב על פגישה עם משפחה וחברים, ידע להעריך וליהנות מכל מפגש, ותמיד עם חיוך ענק על הפנים וחיבוק חזק. המנגל שעבד אצלו שעות נוספות תמיד הוציא מטעמים מלאים באהבה. הנתינה הייתה חלק מהווייתו הקיומית.
תמר קדם סימן טוב בת 35. תמרי היפה שלנו עם החיוך שובה הלב והעיניים החומות שרואות עמוק לתוך הנשמה. אישה עוצמתית, אמנית מחוננת עם ידיים שיכולות הכל! אופטימית מושבעת, יצירתית עד אין קץ בכל תחום, נדיבה ומסוּרה עם לב ענק. בת ואחות תומכת ודואגת, אמא מופלאה ומעוררת השראה, נכדה אוהבת, הדודה שהכי כיף להיות במחיצתה, בת הזוג המושלמת וחברת אמת תומכת, אוהבת ומפרגנת.
אשת חינוך חזון ומעשה שדורות רבים של ילדים ונוער עברו תחת כנפיה המסורות במהלך חייה, בכל תפקיד אשר מילאה. תמרי הקימה את פנימיית "ביכורים" למצויינות במוזיקה ואומנות, יחד עם משפחת דקל חן וניהלה אותה בשנותיה הראשונות. כמו כן, הקימה את גילדת האמנים באשכול והייתה חלק מהצוות המייסד של בית ספר יער "לב הנגב" במועצה. בשנה האחרונה החליטה להתמודד לראשות המועצה כדי ליצור עתיד משותף טוב יותר באזור.
מהרגע שתמרי וג׳ון הכירו, לא היה אפשר להפריד ביניהם. הזוגיות שלהם הייתה חזקה, אוהבת, מפרגנת, מעוררת הערכה ונצחית! הם הקימו משפחה לתפארת.
ארבל (בלי, בלה) בת חמש וחצי, תאומה לשחר ואחות גדולה לעומר. ילדה מופלאה שלנו. עם קוקו שחור ארוך, לב ענק, עם צחוק מתגלגל ועיניים טובות ושובבות. גוף קטן מלא באנרגיה, נחישות ועוצמה עם מבט חוקר ונבון. אהבת לרקוד, לרוץ ולהשתולל. לטייל, לצלם, לאכול גבינה צהובה וענבים, לצאת לשדות, ולעזור לכל מי שנתקל בדרכך. היית ותישארי שילוב מדהים של אמא תמרי ואבא ג'ון.
שחר (שחרותי, שחרונה), בת חמש וחצי, תאומה לארבל ואחות גדולה לעומר. ילדה אהובה שלנו. זהובת שיער, יצירתית, מוכשרת, חכמה ונבונה, עם צחוק מתגלגל והרבה שמחה בלב, עיניים טובות וסקרניות. רגישה, רכה ואוהבת, ילדה של משפחה וחיבוקים. אהבת את הטבע, לרוץ, לרקוד ולהשתולל, לרכוב על אופניים, לשחק כדורגל, לטייל בשדות. נפש של אמנית אהבת לצייר ולפסל כמו אמא תמרי וליהנות ממוזיקה כמו אבא ג'ון. והכי הכי – אהבת שוקולד.
עומר (עומריקו, עומי), בן שנתיים ושלושה וחצי חודשים, האח הצעיר לארבלי ושחר. ילד קטן ומתוק שלנו. זהוב שיער ותכול עיניים עם נפש גדולה לגילו. שמח, שובב, חכם, רגיש, נחוש וחייכן. אהבת לצחוק, לשיר ולקבל חיבוקים ונישוקים. הערצת את ההורים שלך, את אחיותיך ואת זוּקוֹ הכלב. אהבת טיולים, לרכוב על האופנוע שלך ברחבי הקיבוץ, אהבת פסטרמה ואורז עם קציצות. שחקן כדורגל מדופלם, שובב ונחוש כמו אמא תמרי, וילד טבע אוהב טרקטורים מושבע ממש כמו אבא ג'ון.
שלושה ילדים אהובים שהשתוללו יחפים בשבילי הקיבוץ, התרוצצו בשדות וצחקו את צחוקם המתגלגל. מילאו את חיינו באהבה, אור, אנרגיה ושמחה, לזמן קצר מדי.
7.10
ב-7.10.2023, שמחת תורה תשפ״ד, משפחת סימן טוב האהובה שלנו הופקרה ונרצחה בביתה שלה. ב-6:29 נכנסו כל המשפחה וזוקו לממ״ד. ב־9:20 נכנסו מחבלי החמאס לביתם, ירו על דלת הממ״ד עשרות כדורים, אך לא הצליחו להיכנס פנימה. ג׳ון ותמרי נורו ונפצעו קשה, ביתם הועלה באש, ושלושת ילדיהם נחנקו למוות מהעשן הסמיך.
אימו של יהונתן, קרול סימן טוב, נרצחה גם היא ב-7.10.2023 בביתה שבקיבוץ.
במשך שעות ארוכות קיבוץ ניר עוז הופקר, נפרץ ונשכח. כוחות הצבא הגיעו רק לאחר כתשע שעות, כשהמחבלים כבר עזבו את הקיבוץ ובבית כבר לא היה את מי להציל. כל המשפחה נרצחה בממ״ד, ונקברה באדמת ניר עוז. זוקו, הכלב, הוא השורד היחיד מהתופת.
אוהבים אתכם משפחת הסימנים הטובים שלנו.
אוהבים ומתגעגעים יום-יום, דקה-דקה.
