בבית זה התגוררו רחל ושמואל רם יחד עם המטפלות סביטה ומירה.
שמואל הגיע לקיבוץ בגרעין ניר עוז ב' בנובמבר 1957 והיה ממקימי הקיבוץ. רחל הגיעה מעין השופט בגרעין רננים בשנת 1966.
הם הכירו בקיבוץ בשנת 1967, וב-16.5.68 התחתנו והקימו משפחה. נולדו להם ארבעה ילדים: איתי, רינת, דותן ודלית. במשך השנים נולדו 14 נכדים ושישה נינים, והם היו האושר הכי גדול שלהם.
במשך שנים ארוכות שמואל היה שם דבר בכל הנוגע לענייני רכב ועבד שנים רבות כקצין בטיחות במפעל ניר לט. הוא אהב את הקיבוץ אהבה עזה, ובעיקר אהב את השקיעות.
יום-יום נהג להגיע לספסל מול עזה לצפות בשקיעה, וסחף אחריו צעירים שהיו מגיעים לשבת לידו ולשמוע סיפורים על ראשית הקיבוץ.
רחל הייתה פעילה מאוד בקיבוץ. היא הקימה את ה"סב יום" – מרכז תעסוקה ופנאי לגיל השלישי, ריכזה את התרבות והייתה אחראית לארכיון הקיבוץ.
בשנת 2020 נפטר דותן בנם ממחלת הסרטן, והיגון נכנס לביתם. כחודשיים לאחר מכן רחל אובחנה במחלת ALS. בשנת 2021 הגיעה סביטה ואחריה באה מירה, שתיהן מטפלות מקרלה שבהודו, והן טיפלו בהם במסירות והתקבלו בחיבוק לחיק המשפחה.
ב-7.10 רחל ושמואל שרדו בזכות המטפלות סביטה ומירה, שנלחמו על הדלת בזמן שהמחבלים שהו שעות בביתם ואף עשו ממנו מפקדה.
אחרי הטבח הם עברו לקיבוץ גן שמואל.
בסוף ינואר שמואל חש ברע, ולאחר שבוע בבית החולים נפטר ב-6.2.24 מלב שבור.
מצבה של רחל, שהייתה בשלב מתקדם במחלה, התדרדר, וב-31.8.24 נפטרה גם היא.
סביטה ומירה ליוו אותם וטיפלו בהם עד יומם האחרון.
שניהם שבו לניר עוז והם קבורים זה לצד זה.
