בבית הזה גרו שרון ודוד קוניו. הם זוג כבר יותר מ-12 שנים, ובבית הזה גדלו בנותיהם התאומות – אמה ויולי (היו בנות שלוש ב-2023). זה היה בית שמח, עם הרבה חוויות ורגעים ראשונים של הבנות, בית מארח לשכנים מדהימים ועם הרבה כיף, מוזיקה, בריכות על הדשא, קפיצות בטרמפולינה. דוד ואמה אהבו במיוחד לעמוד על המנגל ולעשות "על האש" למשפחה. גרה פה משפחה שמחה.
ב-7.10.23 שרון ודוד אירחו לחג את אחותה של שרון עם בתה – דניאל ואמיליה אלוני. כולם התעוררו מהאזעקות והלכו מהר לממ"ד. הם קראו את ההודעה של תושב הקיבוץ על חדירת מחבלים לקיבוץ. אחר כך החשמל נותק והם לא יכלו לראות דבר. בסביבות 9:30 בבוקר נכנסו לבית מחבלים, ושרון ודוד ושמעו צעקות וצרחות בערבית. המחבלים נלחמו על דלת הממ"ד עם דוד ושרון בניסיון לפרוץ פנימה. כשהמחבלים לא הצליחו לפתוח את הדלת הם התחילו לשרוף את הבית, כדי שהמשפחה תצא. כולם נאלצו לברוח מהחלון ונחטפו בנפרד: דוד יצא עם יולי והם נתפסו בבית של השכנים. את שרון הוציאו עם אמה, דניאל ואמיליה, אך היא נגררה ונחטפה בנפרד מבתה, מאחותה ומאחייניתה.
אמה בת השלוש הגיעה לעזה עם דניאל אלוני דודתה, אך נלקחה ממנה בכניסה לעזה והוחזקה לבד במשך עשרה ימים. לאחר מכן הובאה למקום שבו הוחזקו דוד, שרון ויולי. ביום ה-52 שרון והבנות שוחררו בהסכם נובמבר 2023 וחזרו לישראל. דניאל אלוני ובתה אמיליה שוחררו ביום ה-49.
שרון, אמה ויולי עברו להתגורר במרכז הארץ, קרוב להוריה של שרון. דוד ואחיו הצעיר אריאל הוחזקו בעזה והמשפחה כולה נאבקה על החזרתם.
ב-13.10.2025 לאחר מעל שנתיים בשבי, השתחררו שניהם יחד עם שאר החטופים החיים במסגרת העסקה להשבת החטופים.
כיום שרון, דוד, אמה ויולי חזרו להיות משפחה שלמה ומאוחדת, וסוף סוף יכולים להתחיל את מסע השיקום שלהם יחד.
