כאן גרו
זה הבית של גדי חגי וג'ודי ווינשטיין חגי.
ג׳ודי וגדי הם פאוור-קאפל מחומר שכבר לא מייצרים. גדי חגי נולד עם חליל בפה ב-1950, בקיבוץ עין השופט. הוא התחנך בתרבות הקיבוצית של השומר הצעיר והתגייס לסיירת שקד, ושם פגש בטעמו המר של שדה הקרב. גדי הבין שמלחמות ואלימות רחוקות שנות אור מייעודו, ברח מבסיס הסיירת כשבידו חלילית והיה לחלילן ראשון בתזמורת צה״ל. כשהשתחרר, בילה כמה שנים בארצות הברית ושם התאהב בג׳אז ובבלוז! וכשחזר לקיבוץ, התאהב במתנדבת האמריקאית-קנדית המופלאה ג'ודי ווינשטיין.
ג׳ודי הייתה צריכה לראות אותו מנגן רק פעם אחת כדי לדעת, שהם נועדו זה לזו. ג׳ודי וגדי אחזו ידיים ויצאו למסע בישראל עם תזמורת הג'אז שהקימו, "ברית הג'אז". הם הבטיחו זה לזו חיים שסובבים מוזיקה, אמנות וחופש.
כשגדי הבין שלא יצליח לפרנס את משפחתו בתור נגן ג׳אז, למד בישול בתדמור. גדי קפץ בהתרגשות על ההצעה להיות השף של קיבוץ ניר עוז, ומשפחתו עברה איתו אל הקיבוץ הקסום בשמחה גדולה.
גדי וג׳ודי משלימים זה את זו. הוא שטותניק, ממש כמו ילד קטן, שתמיד רוקד וצוחק, אך באותה נשימה הוא גם פילוסוף ורודף צדק. ג׳ודי עבדה במשך שנים כמורה לאנגלית, ובשנים האחרונות נלחמה והצליחה להכניס לתוכנית הלימודים בעוטף גם מיינדפולנס, כדי לעזור לילדים ולנערים להתמודד עם החרדות עקב המצב הביטחוני באזור.
ג׳ודי כל כך אוהבת את התלמידים שלה עד שלא הסכימה לצאת לפנסיה. רק חודש לפני 7.10 הסכימה לצאת, ובתנאי שתגשים את חלומה – ומיד אחרי החגים הייתה אמורה להתחיל לטפל בחרדות של ילדים ונערים דרך הכנת בובות והפעלתן, האהבה שלה מאז הייתה קטנה.
גדי הוא כזה שאף פעם לא שופט, ומקבל את כולם כפי שהם. לידו אפשר להיות מי שאתה, בלי להתנצל.
גם אחרי עשרות שנים בישראל, ג׳ודי עוד מוסיפה לכל פועל בעברית ing. זה קורע מצחוק. היא כותבת הייקו בפייסבוק שלה כל בוקר, מפעילה המון בלוגים של שירה והוציאה המון ספרי שירה. ג׳ודי בלמידה בלתי פוסקת ותמיד שואפת לעשות טוב בעולם.
גדי וג׳ודי עושים הליכות סביב הקיבוץ בכל בוקר, אחרי מדיטציה וטקס הקפה המיוחד של גדי. הוא קולה קפה לבדו, ומספרים שזה הקפה הכי טעים בעולם.
בעידן הזה, ג׳ודי וגדי ידועים בתור כאלה ששומרים על אורח חיים סופר-בריא, עושים המון ספורט ואוכלים מאד ״נקי״, whole foods-plant based-vegans. החיים של שניהם הוקדשו לנפש, לסביבה ולגוף בריאים.
גדי היה נגן מחונן, מוזיקאי-ג׳אזיסט וזמר. את אחד מהשירים שלו כתב על מלחמת לבנון הראשונה – השיר נקרא big man, והמילים שלו כל כך מדויקות למצב היום שזה כואב.
את השיר הוצאנו כשעוד חשבנו שאמא בחיים ואולי תשמע אותו ברדיו בזמן שמחבלים סביבה.
ב-7.10 גדי וג'ודי יצאו להליכת הבוקר הקבועה, בשדות שמסביב לקיבוץ. חודש אחרי היום הארור התגלה שיש הקלטה של אמא שבה דיברה עם מד״א ותיארה שעברו מחבלים על אופנועים וירו בהם. בהקלטה היא אומרת שגדי כנראה נרצח מול עיניה ובה ירו.
אחרי שלושה חודשים של חוסר ודאות ועינוי יום-יומי, כאשר ג׳ודי לא שוחררה בעסקה, קיבלנו את ההודעה – שניהם נרצחו בזמן שעשו את ההליכה היומית שלהם בשדות הקיבוץ ואת גופותיהם חטפו לעזה.
את ביתם בזזו לחלוטין.
יש להם ארבעה ילדים, שבעה נכדים, ומשפחה וחברים שמתגעגעים אליהם מאוד והיו זקוקים לוודאות ולסגירת מעגל.
בחודש יוני 2025, לאחר מאבק ממושך של המשפחה, הושבו גדי וג'ודי לאדמת ישראל במבצע חילוץ של צה"ל וכוחות הביטחון, ונקברו בקיבוץ עין השופט, מקום הולדתו של גדי ז"ל, שם נפגשו לראשונה.
