כאן גרו
בדירה זו התגוררה משפחת יהוד, אבא נטע (32) אמא הודיה (32) ואָלֵם הקטנה (1.7).
נטע נולד וגדל בקיבוץ ניר עוז, בן ליעל ויחי ואח אמצעי לדולב ז"ל, שנפל בקרב ההגנה על הקיבוץ בשבת 7.10.2023, ולארבל, שנחטפה יחד עם בן זוגה אריאל קוניו מביתם שבניר עוז באותה השבת הארורה.
שלושת האחים התגוררו בניר עוז וטיפחו בו משפחות ובתים וחברויות וערכים בהמשכיות טבעית לחלוטין כדור שלישי בקיבוץ.
מפגשים משפחתיים, ארוחת שישי, על האש אצל דודו וסיג, משחקי "שם קוד", גבינות ויין, צחוקים, חברים והמון אהבה מילאו תמיד את חייהם.
7.10
בבוקר יום שבת 7.10.2023 הודיה שהתה באתונה בחופשה משפחתית עם אמה ואחותה, בעוד ונטע ואלם שנשארו בניר עוז התעוררו ב-6:00 והחלו בהכנות לארוחת בוקר. עם הישמע האזעקות בסביבות 6:30, נכנסו בחופזה אל הממ״ד.
ב-9:00 חוליית מחבלים פרצה לדירה תוך כדי ירי, ועד סביבות 12:00 מחבלים נוספים באו והלכו. חלקם ירו וניסו לפרוץ את דלת הממ״ד, אך ללא הצלחה.
ב-15:30 הגיעו החיילים וליוו את נטע ואלם אל החמ״ל, וכעבור זמן לא רב נטע הצטרף לכוחות הצבא ועזר בהכוונתם בסריקות ובמשימות השונות עד לפינוי הקהילה בערב 8.10.
מה קרה מאז
נטע, אלם הקטנה ואמא הודיה התאחדו בערב של 8.10 בבית הוריו של נטע בראשון לציון, ומאז התגוררו עם הקהילה במלון באילת ולאחר מכן בכרמי גת.
ב-25.9.25 נולד בנם השני של נטע והודיה, יהונתן יהוד, תינוק מקסים אשר נקרא על שמו של חברם יהונתן ״ג׳וני״ סימן טוב ז״ל.
קיבוץ ניר עוז ומשרד ראש הממשלה החלו בתהליך ההריסה והבנייה מחדש של המשק לטובת שכתוב ההיסטוריה ויצירת התנאים המספקים לחזרת חיי הקהילה לקיבוץ.
ב-29.1.25 ארבל שבה לגבולות ישראל אחרי 482 ימים של הפקרה.
אריאל עדיין מוחזק כבן ערובה בידי טרוריסטים רצחניים ברצועת עזה,
מאז 7.10 הוא ושאר החטופים והחטופה מופקרים בשבי על ידי ממשלת ישראל והעומד בראשה שלא רוצים ולא מסוגלים להשיבם כי זה מתנגש עם האינטרסים הפוליטיים וההזיות המגלומניות שלהם.
כמה אכזרי ככה פשוט, מדינת ישראל מפנה את גבה לאזרחיה המוחזקים כבני ערובה בידי ארגוני טרור כי ראש הממשלה ורעייתו, יחד עם השרים שהם מינו, מפחדים לקחת אחריות ולקבל החלטות אמיצות שלא מסתכמות בטונות של חומרי נפץ.
להפקיר, להשמיד ולהרוג זה יותר קל מלקחת אחריות, לבנות ולשקם.
לתפארת מדינת ישראל.
העצב אין לו סוף
לאושר יש ויש
אושר הוא נוצה קלה ברוח
שרגע מעופפת באוויר
על כנף הרוח,
נישאת עד שתנוח,
קלים חייה וקצרים כמו שיר
